לפני מלחמת העולם השנייה ציורו של יאן סטין "שיעור הציור" נחשב (בתמימות) כתיעוד ישיר של איך סטודיו לציור פעל במאה ה-17 בהולנד. במהלך ארבעים השנים האחרונות מחשיבים את התמונה יותר ויותר כאלגוריה של הציור ושל אומנות החינוך. מאמרו של ליאו סטיינברג מציע דעה אחרת.

לפני מלחמת העולם השנייה ציורו של יאן סטין “שיעור הציור” נחשב (בתמימות) כתיעוד ישיר של איך סטודיו לציור פעל במאה ה-17 בהולנד.

במהלך ארבעים השנים האחרונות מחשיבים את התמונה יותר ויותר כאלגוריה של הציור ושל אומנות החינוך. מאמרו של ליאו סטיינברג מציע דעה אחרת.

סטיינברג טוען בשונה מעמיתיו כי התמונה הינה אירונית. סטיינברג טוען כי סטין לועג לאמנים אשר לימדו ציור ומפרש זאת באמצעות הבגדים המצועצעים שהם לובשים ועל ידי הגנדרנות.

אמנים אלו מתוארים בסדרת ציוריו “שיעור ציור” בדומה לרופא ביצירתו “ביקור הרופא” אשר מתואר כקשה תפיסה. משמע, אמנים אלו לא היו מודעים לרגשות התלמידים שלהם כמו שהרופא לא היה מודע לרגשותיהן של מושאי בדיקתו.  סטין הכניס לציורו אלמנטים שונים שמעידים על רגשותיהם של התלמידים בעוד המורה ציור שוקד על לימודיו ולא מודע לחוסר הקשבתם.

 סטיינברג מתאר את התמונה ואת הפרטים שמופיעים בציור בדרך הבאה: בחור צעיר מתאהב בגברת ברגע שמודגם בתמימותה על ידי הפסל החצי עירום (אשר צונזר בציור) המוצב על השולחן.

תוכן עניינים:

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

היצירה מצויירת בצורה אנכית. בציור אנו רואים חדר מעבר לפתחה של דלת המכוסה חלקית בוילון פרחוני. החדר במבט ראשון נראה כחדר מסודר בקפידה. בחדר ישנן שתי דמויות של נשים אשר אחת מהן יושבת והדמות השנייה עומדת. הדמות היושבת לבושה בשמלה ומקטורן צהובים, במקטורנה ישנה פרווה. הדמות מחזיקה ביד אחת כלי נגינה וביד השנייה מכתב ומפנה את מבטה המופתע ואף המודאג אל הדמות השנייה אשר עומדת ומחייכת אליה. הדמות העומדת לבושה בחולצה חומה, כיסוי ראש לבן ובשמלה כחולה אשר נראית מופשלת קמעה.

היצירה מצוירת בצורה אנכית. בציור אנו רואים חדר מעבר לפתחה של דלת המכוסה חלקית בוילון פרחוני. החדר במבט ראשון נראה כחדר מסודר בקפידה. בחדר ישנן שתי דמויות של נשים אשר אחת מהן יושבת והדמות השנייה עומדת.

הדמות היושבת לבושה בשמלה ומקטורן צהובים, במקטורנה ישנה פרווה. הדמות מחזיקה ביד אחת כלי נגינה וביד השנייה מכתב ומפנה את מבטה המופתע ואף המודאג אל הדמות השנייה אשר עומדת ומחייכת אליה. הדמות העומדת לבושה בחולצה חומה, כיסוי ראש לבן ובשמלה כחולה  אשר נראית מופשלת קמעה.

לפני הדמויות, מפוזרים על הרצפה המרוצפת בצורה אלכסונית במרצפות שיש בצבעים של לבן ושחור עם גוון כחול, חפצים שונים: נעלי בית, מטאטא המונח בצדו הימני של פתח הדלת שדרכה אנו מביטים אל החדר וסל כביסה שחלקו השמאלי מוסתר וממנו מציץ בד לבן. מעל סל הכביסה ניתן להבחין בחתימתו של הצייר. 

תוכן עניינים:

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מבחן בית, לפי ראשי הפרקים הבאים: 1. הצגה תמציתית של 4 מאמרים העוסקים במגדר. 2.ניתוח דימוי – עטיפת האלבום "Mechanical animals",של להקת "Marilyn Manson" דרך תיאוריית הPERFORMANCE של ג'ודית' באטלר 3. ניתוח דמות מיתולוגית דרך טקסט שנכתב בהקשר אליה, וזיקתה למיתוסים של נשיות וגבריות- נתיבה בן-יהודה, והשיר "נתיבה" שנכתב לכבודה,ע"י דודו ברק.

מבחן בית, לפי ראשי הפרקים הבאים: 

1. הצגה תמציתית של 4 מאמרים העוסקים במגדר. 

2.ניתוח דימוי – עטיפת האלבום “Mechanical animals”,של להקת “Marilyn Manson” דרך תיאוריית הPERFORMANCE של ג’ודית’ באטלר

3. ניתוח דמות מיתולוגית דרך טקסט שנכתב בהקשר אליה, וזיקתה למיתוסים של נשיות וגבריות- נתיבה בן-יהודה, והשיר “נתיבה” שנכתב לכבודה,ע”י דודו ברק.

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

עבודת פרו-סמינריון זו, במסגרת קורס "זכרונות", באקדמיה לאמנות "בצלאל", תעסוק במיתולוגיה מודרנית – בעיצוב מיתוס הגיבור בזיכרון הקולקטיבי של קהילת-זיכרון ספציפית, באידיאלים ובערכים הגלומים בו ובחשיבותם של אלה להמשך קיומה של הקהילה – דרך פרקטיקת ההנצחה המגמתית של אנדרטאות. העבודה תתרכז בדוגמת האנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' הניצבת בקיבוץ יד מרדכי ותבחן את אמצעיי הבניית מיתוס הגיבור כפי שהם מתבטאים בפסל המונומנטלי, ואת הערכים המגולמים על ידו, וכן – את המסר העובר דרכו לקהילת הזיכרון – חבריי הקיבוץ.

עבודת פרו-סמינריון זו, במסגרת קורס “זכרונות”, באקדמיה לאמנות “בצלאל”, תעסוק במיתולוגיה מודרנית – בעיצוב מיתוס הגיבור בזיכרון הקולקטיבי של קהילת-זיכרון ספציפית, באידיאלים ובערכים הגלומים בו ובחשיבותם של אלה להמשך קיומה של הקהילה – דרך פרקטיקת ההנצחה המגמתית של אנדרטאות.

העבודה תתרכז בדוגמת האנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ’ הניצבת בקיבוץ יד מרדכי ותבחן את אמצעיי הבניית מיתוס הגיבור כפי שהם מתבטאים בפסל המונומנטלי, ואת הערכים המגולמים על ידו, וכן – את המסר העובר דרכו לקהילת הזיכרון – חבריי הקיבוץ.

השאלה המחקרית בעבודה היא, כיצד בא לידי ביטוי מיתוס הגיבור בפסל, וכן, איזה אתוס ומערכת ערכים הוא מבטא עבור הקהילה – ומעבר לכך, מה חשיבותם עבורה?

כמי שחיה בקיבוץ יד מרדכי, אני עדה למקום הנרחב שתופסת אנדרטת אנילביץ’ והסיפור העומד מאחוריה בשיח הציבורי. כמו כן, מסתמנת לעיניי מגמה מאוד ברורה של הצגתו בתודעה הקולקטיבית כגיבור – כלומר, מוצגת בשיח הציבורי דמות חד מימדית למדי, המזקקת תכונות מספר, הקשורות לגבורה והירואיות, והן עולות כאסוציאציה מיידית לדמותו. יש לי היסוד להניח, אם כן, את טענת המחקר שלי – שמיתוס הגיבור מעוצב באנדרטה ומוכוון בצורה מגמתית לחלוטין, ולא בכדי, וכן שיש לו חשיבות ערכית עבור הקהילה – בכך שהוא למעשה מאפשר את המשך קיומה, במובן מסויים. המיתוס מטופח על ידי הקהילה, ועל ידי סוכני הזיכרון, הן באנדרטה והן בדיון הציבורי סביב הדמות, ולא משאיר מקום רב לדיבור אחר אודותיה, ולכך יש משמעות עבור המשכיות הקהילה.

השדה המחקרי עליו אני מתבססת בעבודתי, מורכב ממאמרים אקדמאים, כמו גם ממקורות ארכיוניים.

בחלקה הראשון של העבודה, אכלול דיון כללי במושגי-מפתח הקשורים לענייני – אעמיד קווים לדמותן של קהילות הזיכרון, ושל הזיכרונות הקולקטיביים המכוננים את זהותן, תוך דיון במהות הזיכרון הקולקטיבי עצמו, וכן, אבדוק את תפקידו של המיתוס בחברה המודרנית ובדת האזרחית, מבחינה חברתית ותרבותית. כמו כן, אדון באנדרטאות כפרקטיקת הנצחה, במגמתיות שלהן ובמסר המועבר על ידן.

בחלק השני אדון באופן ספציפי בנושא אנדרטת אנילביץ’ ביד מרדכי – אפרט כיצד בדיוק מעוצב בה מיתוס הגיבור, וכיצד הוא מטופח על ידי קהילת הזיכרון, איזו מערכת ערכים אידיאלית הוא מייצג, מהם האתוסים והמסרים המגולמים בו -  ולבסוף אדון בחשיבות הטמונה בכל  אלה עבור הקיבוץ, ולמעשה, גם עבור המדינה. כל זאת, תוך זיקה לחומר המבואי שבחלק הראשון.

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

שיריו הראשונים של חלפי החלו להופיע ב-1930, והוא כתב במשך כמעט 50 שנה. הוא היה בן דורם של שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג, והיה קרוב אליהם בסגנון שירתו. שירתו מילאה תפקיד חלוצי בשירה העברית, בשל הרטוריקה פורצת הדרך שלו – הוא עבר מהשירה המהוקצעת המקובלת אל דיבור שירי ישיר ומשוחרר, ללא קצביות רהוטה, מטאפורות גבוהות ושאר נורמות אמנותיות מקובלות של דורו.

שיריו הראשונים של חלפי החלו להופיע ב-1930, והוא כתב במשך כמעט 50 שנה.

הוא היה בן דורם של שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג, והיה קרוב אליהם בסגנון שירתו.  שירתו מילאה תפקיד חלוצי בשירה העברית, בשל הרטוריקה פורצת הדרך שלו – הוא עבר מהשירה המהוקצעת המקובלת אל דיבור שירי ישיר ומשוחרר,  ללא קצביות רהוטה, מטאפורות גבוהות ושאר נורמות אמנותיות מקובלות של דורו.

הוא היה מודע מאוד למקום הקטן שהוא תופס במרחב האמנותי בין עמיתיו , ול”אפסיותו” למולם. לדוגמה, שירו מתוך הספר “בצל כל מקום”, 1970: “אני מצמצם את עצמי/ כדי נקודה/ אלמונית/ שלא להטריד בגופי/ מלכויות..” הוא ראה את עצמו כאלמוני וכך התבטא גם בשיריו – רק למראית עין. למעשה, שיריו עסקו בעניינים קיומיים וכלל לא-”צנועים”, אם כי העומד במרכז היה לרוב “האני העני” – האלמוני העלוב וחסר החשיבות.

הוא היה קרוב לעולם המיסטיקה היהודית, ומדבר רבות על האל הצנוע ממש כמו האדם. ע”פ דן מירון, דווקא ההתבטאויות הצנועות לכאורה, בשירים כמו הנ”ל, מסתירות משמעות הפוכה – תחושת עוצמה גדולה, השוואת האדם לאל (בדרכים מסוימות) התרסה ואפילו לעג.

שירתו התמקדה, לרוב, במסכת תמאטית-חווייתית מסוימת אחת, ולכן נתפס כ”שמרן” לעיתים. אך מבחינת הבעה וצורות התבטאות, כאמור, הוא נחשב כפורץ-נורמות.

הנושא בו מתמקדת שירת חלפי, ברובה, היא תחושה קיומית של ה”אני” אשר מלבדו אין דבר בטוח ושריר– ועם זאת הוא מנסה ליצור קשר עם הזולת ועם אלוהות כלשהי. הוא לא הרבה בכתיבה על ארץ ישראל, על העיר והמדבר או שאר נושאים פופולאריים בסגנון אלתרמן, למשל. גם אם כתב במסגרת התמות המקובלות, הכניס בשירים “טוויסט” שמרמז לעולם אישי-פנימי וכואב.

שירי הקינה שלו, גם הם משתמשים בדרכים חדשניות ולא מקובלות כדי לבטא אבל ואובדן: באמצעות הדגשת חווית המוות, ולא פיאור החיים שלפני, בציור תמונה דוממת ולאו דווקא מלאת פאתוס, במלנכוליות עדינה ולא בתרועת-חצוצרות דרמטית. איפוק רב שממנו נובעת העוצמה.

 

חלק א’ – רקע על המשורר:

1)      אברהם חלפי – רקע כללי……………………….. ע”מ  3

2)      סגנון הכתיבה של המשורר………………………..ע”מ 4

חלק ב’ – “שיר על התוכי יוסי”:

1)      רקע כללי על השיר………………………………ע”מ  5

2)       ניתוח השיר

*קריאה פשוטה של השיר………………………………..ע”מ 6

*ניתוח משקל השיר……………………………………….ע”מ 6

*ניתוח מבנה השיר………………………………………..ע”מ 7

*ניתוח אבני הבניין בשיר…………………………………ע”מ 9

*פרשנות לשיר…………………………………………….ע”מ 14

   3)  השוואה בין תפקיד התוכי בשיר לבין תפקיד התוכים בסרט Morir De Amor של  גיל אלקבץ……………………………………….ע”מ 16

ביבליוגרפיה………………………………………ע”מ 17

 

                                                                                    

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר