הדברה היא פעולה למיגור או הפחתת אוכלוסיית מזיקים או מניעת מפגעי מזיקים. פעולות הדברה ומניעה נגד מזיקים משתנות לרוב על פי סוגי מזיקים , ומטרתן לצמצם את האינטראקציה בין מזיקים לבני אדם ובעלי חיים. הדברה יכולה להשמיד ולהרוג מזיקים , למנוע נקודת מפגש בינם לבין האדם או לחסל את אזורי המחיה ומקורות המזון שלהם. תחת הגדרת המזיקים נמצאים כל היצורים הפוגעים בבני האדם- בגופם, במזונם וברכושם, בינהם צמחים (עשבים שוטים), רכיכות, תולעים, חרקים ופרוקי רגליים אחרים, דגים, עופות ויונקים (שלתיאל, 1997).

הדברה היא פעולה למיגור או הפחתת אוכלוסיית מזיקים או מניעת מפגעי מזיקים. פעולות הדברה ומניעה נגד מזיקים משתנות לרוב על פי סוגי מזיקים , ומטרתן לצמצם את האינטראקציה בין מזיקים לבני אדם ובעלי חיים. הדברה יכולה להשמיד ולהרוג מזיקים , למנוע נקודת מפגש בינם לבין האדם או לחסל את אזורי המחיה ומקורות המזון שלהם. תחת הגדרת המזיקים נמצאים כל היצורים הפוגעים בבני האדם- בגופם, במזונם וברכושם, בינהם צמחים (עשבים שוטים), רכיכות, תולעים, חרקים ופרוקי רגליים אחרים, דגים, עופות ויונקים (שלתיאל, 1997). מזיקים הם טורפים, טפילים או מתחרים שלנו, או של היצורים שאנו מגדירים כחיוניים לנו, כדוגמת הצמחים או בעלי החיים שאנו מגדלים כמקור מזון או כחומרי גלם. כאשר מופר שיווי המשקל ויש שינוי כלשהו במאזן בין כושר הרבייה- למשאבים ולגורמי התמותה, יכולה אוכלוסייה של מין מסוים לגדול פתאום ללא הגבלה ולהפוך לאיום. הפרה של האיזון הטבעי, נוצרה עוד מימי שחר החקלאות. מנקודת מבט אקולוגית, החקלאות – היא למעשה שינוי הסביבה הטבעית. כאשר האדם החל לעבד את השדה, הוא הגדיל את הצפיפות של מין צמח אחד, השקה ודישן בעוד שמינים שכבר היו במקום נפגעו, ומגוון המינים השתנה. לכן הפרה של שיווי המשקל הטבעי, שנוצר בשל תחרות על מקורות מזון, יכולה לגרום לגידול באוכלוסייה של חרקים תוך הפיכתם למזיק (שלתיאל, 1997). הנזקים הנגרמים למין האנושי הינם רבים, לכן אין זה מפתיע כי קיים מירוץ לגילוי דרכים חדשות למיגור המזיקים. כשליש מיבולי המזון בעולם מוכחדים כל שנה ע”י מזיקים וגורמים להפסדים כספיים משמעותיים. מיליוני בני אדם מתים או נפגעים כל שנה ממחלות המעוברות ע”י חרקים ומזיקים אחרים. הדברה של מזיקים, הכרחית לקיום החקלאות, התעשייה ובריאות האדם (גרשון, 2007).

	עמוד
1. מבוא	3
2. מבט היסטורי על ההדברה הכימית	3-4
2.1 חסרונות ההדברה הכימית	4
3. הדברה ביולוגית	5
3.1 יישומים של ההדברה הביולוגית	5
3.2 שיטות אלטרנטיביות של הדברה ביולוגית	6
4. הדברה כימית מול הדברה ביולוגית	6
5. סיכום	7
6. מקורות	8

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מאז ומעולם חיפש האדם מקורות מים טבעיים להתיישבות והקמת ביתו. בעודו מנצל את המקורות הטבעיים לצרכיו, הופר האיזון בין המערכות הטבעיות הקיימות, בדגש על המערכות המתקיימות על מים. עם התקדמות השנים וכניסתה של המהפכה הטכנולוגית, נגרם הרס רב למערכות טבעיות רבות שחלקן הגדול מבוסס על מים, בעוד שהן היוו בין היתר בתי גידול למגוון של צמחים בע"ח (בעיקר דו חיים, כפי שיפורט בהמשך). בעולם כולו מערכות אקולוגיות של מים מתוקים נמצאות במצב של דרדור, כאשר בממוצע נהרסים מדי שנה 400 קמ"ר של בתי גידול לחים כתוצאה מפעולות האדם, כמו ניקוז והרס בתי הגידול הלחים והפיכתם לשטחים בנויים.

מאז ומעולם חיפש האדם מקורות מים טבעיים להתיישבות והקמת ביתו. בעודו מנצל את המקורות הטבעיים לצרכיו, הופר האיזון בין המערכות הטבעיות הקיימות, בדגש על המערכות המתקיימות על מים. עם התקדמות השנים וכניסתה של המהפכה הטכנולוגית, נגרם הרס רב למערכות טבעיות רבות שחלקן הגדול מבוסס על מים, בעוד שהן היוו בין היתר בתי גידול למגוון של צמחים בע”ח (בעיקר דו חיים, כפי שיפורט בהמשך). בעולם כולו מערכות אקולוגיות של מים מתוקים נמצאות במצב של דרדור, כאשר בממוצע נהרסים מדי שנה 400 קמ”ר של בתי גידול לחים כתוצאה מפעולות האדם, כמו ניקוז והרס בתי הגידול הלחים והפיכתם לשטחים בנויים.

בתי גידול לחים, כוללים נהרות, אגמים, ביצות ואזורים חופיים עד לעומק של ששה מטרים. בתי גידול לחים מספקים שירותים אקולוגיים לרווחת האדם, כגון שירותי ויסות שיטפונות, הגברת הפוריות של קרקעות בעמקים וטיהור מים מעודפי סחף וממזהמים אורגניים.
ניתן לנטר את פעילותם ומספרם של בעלי החיים בבתי הגידול ובכך להעריך את המצב הכללי של בתי הגידול עצמם.  לאור זאת שימור מקורות המים הוא אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים ביותר הניצבים היום בפני האנושות. 

 

	עמוד
1        מבוא	3
2        השפעת האדם על בתי הגידול	3
1       אובדן פיזי של בית הגידול	3-4
2       פגיעה הנגרמת עקב דפוסי התנהלות של בני אדם	4
3. סקירה של בע”ח בסכנה הכחדה בארץ ישראל	4-5
3.1   דו חיים בישראל ובתי גידול לחים	6
4. סיכום	7
5. מקורות	8

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

פעולת הבעיטה בכדור היא מהמיומנויות הבסיסיות של בני אדם, ושימושית מאוד במשחקי כדור, בפרט בכדורגל. מספר לא מבוטל של מחקרים פורסמו בנושא, בכלל זה עבודות העוסקות בפעולת כף הרגל בעת הבעיטה, וכן בתפקידי הקרסול, הירך והברך. בנוסף, ישנן עבודות, אם כי מועטות יחסית, העוסקות בתפקיד הרגל התומכת לצד זו הבועטת.

תקציר:

פעולת הבעיטה בכדור היא מהמיומנויות הבסיסיות של בני אדם, ושימושית מאוד במשחקי כדור, בפרט בכדורגל. מספר לא מבוטל של מחקרים פורסמו בנושא, בכלל זה עבודות העוסקות בפעולת כף הרגל בעת הבעיטה, וכן בתפקידי הקרסול, הירך והברך. בנוסף, ישנן עבודות, אם כי מועטות יחסית, העוסקות בתפקיד הרגל התומכת לצד זו הבועטת. מאחר ומדובר ב”מיומנות פתוחה”, דהיינו שאופן ביצוע הבעיטה משתנה מאוד לפי מצב הבועט, הכדור ומטרת הבעיטה, הרי שעיקר תפקידו של הקרסול ברגל הבועטת הוא לספק את הגמישות הנדרשת לכף הרגל ולספוג את העומסים. ברגל התומכת, מסתבר שיש לקרסול תפקיד שונה במקצת. תפקיד זה נגזר משני תפקידיה העיקריים של רגל זו: לבלום את הגוף לפני ואחרי ביצוע הבעיטה ולספק לו נקודת יציבה ומפנה בסמוך לה. עיקר תפקידו של קרסול הרגל התומכת יהיה איפוא ספיגת העומסים ופיזורם. אני משער, ומציע ניסוי בעזרתו ניתן לבדוק את השערתי, שהקרסול יעיל מאוד בספיגת עומסים אנכיים, אך אם נוצרים עומסים רוחביים על הרגל, הם נספגים דווקא ע”י השרירים והרצועות של הרגל.

  תוכן עניינים

מבוא: בעיטת כדורגל בהיבט ביומכאני 4

בעיטה: אפיון פיסיולוגי 4

בעיטה: אפיון קינמטי 5

כיצד מבצעים ניסויי בעיטה? 5

מבנה העבודה ומטרתה 6

פרק 1: תאור פיסיקלי של בעיטה 7

 1. תאור הבעיטה כהתנגשות 7

2. כוחות הפועלים בכף הרגל 9

 3. תפקיד הקרסול בהנעת כף הרגל 10

פרק 2: הגורמים הקינמטיים בבעיטות כדורגל 11

 2.1. סיבוב הכדור 11

2.2. בעיטה בזווית 12

2.3. תצורת הבעיטה 13

2.4. הגורם האנושי 15

 פרק 3: הרגל התומכת והקרסול שלה בבעיטה 15

 3.1. תפקידיה של הרגל התומכת 15

3.2. פגיעותה של הרגל התומכת: הבדלים מגדריים

17 3.3. מומנטי כוח במפרקים 18

סיכום ומסקנות 20

ביבליוגרפיה 21 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

אנגלית רמה A – ממן 13

שאלות ותשובות לטקסט Maman 13: Passion for Online Shopping: The Influence of Personality and Compulsive Buying.

הטקסט המלא נמצא תחת כפתור הצפייה המקדימה. 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

הסיליות מהוות איברונים מיקרוסקופיים בגודלן, אשר לאחרונה פרצו לתודעה והובילו ליצירת נושא חדש ומרתק הכולל מגוון של תסמונות חדשות שלא אובחנו עד כה ולא נמצא להם טיפול. הסיליות הן למעשה שלוחות של ממברנת התא ונראות כאנטנה תאית. הסיליה בעלת יכולת תנועה והיא מאפשרת העברה של נוזלים וחלקיקים קטנים. לעומתה הסיליה חסרת התנועה המאפשרת העברה של [...]

הסיליות מהוות איברונים מיקרוסקופיים בגודלן, אשר לאחרונה פרצו לתודעה והובילו ליצירת נושא חדש ומרתק הכולל מגוון של תסמונות חדשות שלא אובחנו עד כה ולא נמצא להם טיפול.

הסיליות הן למעשה שלוחות של ממברנת התא ונראות כאנטנה תאית. הסיליה בעלת יכולת תנועה והיא מאפשרת העברה של נוזלים וחלקיקים קטנים. לעומתה הסיליה חסרת התנועה המאפשרת העברה של סיגנלים תאיים, בינהם סיגנלים כימיים וסנסוריים, משתתפת בתהליכים הורמונליים והתפתחות עוברית.

לאור התפקידים הרבים של הסיליה, היא התפתחה כאיברון מורכב ביותר ולכן פגמים ביצירתה מובילים למגוון של תסמונות אנושיות הכוללות פגמים באסימטרית הגוף, השמנה, הפרעות כלייתיות, תסמונות נשימתיות.

עבודה זו תתמקד על התפקיד של הסיליות בתסמונות אנושיות תוך דגש על תפקידה ביצירת אסימטריה של ציר הגוף ועל השתתפותה בבקרה של תהליכים תאיים. 

 

1. מהן הסיליות?

1.1     מבנה ותפקידי הסיליות

1.2     ההרכב החלבוני והגנטיקה של הסיליה

1.3     הסיליה כמנגנון העברת סיגנלים

1. המפתח לאסימטריות הגוף

2.1     אסימטרית הגוף בהתפתחות עוברית

2.2     תהליך הסיליה ביצירת אסימטריות הגוף: Nodal flow

1. מצבים פתולוגיים בקביעת אסימטרית הגוף

3.1     situs inversus

3.2     Primary Ciliary dyskinesia

3.2.1            התמונה הקלינית של Primary Ciliary Dyskinesia

3.2.2            אופן זיהוי הגנים האחראים למחלה Primary Ciliary Dyskinesia

3.2.3            הגישה הדיאגנוסטית אל Primary Ciliary Dyskinesia

1. פתולוגיות נוספות של הסיליה

4.1     Bardet Biedl syndrome

4.1.1            הקשר בין Bardet Biedl syndrome לסיליה

1. תפקידים נוספים של הסיליה

5.1     הסיליה במחזור התא

5.2     הסיליה במחלות כליתיות

5.3     הסיליה והקשר למחלות הסרטן

1. סיכום.
2. ביבליוגרפיה.

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר