שיטת הבחירות היחסית היא השיטה הנפוצה בקרב המדינות הדמוקרטיות. העקרון העומד ביסוד שיטת בחירות זו הוא ששיעור המושבים שבו זוכה כל מפלגה המתמודדת בבחירות משקף את שיעור הקולות שבו זכתה בבחירות, במילים אחרות בשיטת בחירות יחסית חלוקת המושבים בבית הנבחרים משקפת את העדפות הבוחרים, ובלבד שהמפלגות המתמודדות עמדו בחסמי הכניסה הקבועים בחוק. עם מעלותיה של השיטה היחסית נהוג למנות בראש ובראשונה את השמירה על עקרון היחסיות המעניק אפשרות ממשית לקבוצות חברתיות שונות ובעיקר למיעוטים לזכות בייצוג בבית הנבחרים.

שיטת הבחירות היחסית היא השיטה הנפוצה בקרב המדינות הדמוקרטיות. העקרון העומד ביסוד שיטת בחירות זו הוא ששיעור המושבים שבו זוכה כל מפלגה המתמודדת בבחירות משקף את שיעור הקולות שבו זכתה בבחירות, במילים אחרות בשיטת בחירות יחסית חלוקת המושבים בבית הנבחרים משקפת את העדפות הבוחרים, ובלבד שהמפלגות המתמודדות עמדו בחסמי הכניסה הקבועים בחוק. עם מעלותיה של השיטה היחסית נהוג למנות בראש ובראשונה את השמירה על עקרון היחסיות המעניק אפשרות ממשית לקבוצות חברתיות שונות ובעיקר למיעוטים לזכות בייצוג בבית הנבחרים. מעלה נוספת היא ששיעור הקולות המבוזבזים הינו נמוך באופן משמעותי לעומת השיטה הרובית שבה קולות רבים אינם זוכים לייצוג. השיטה היחסית מסייעת בגיבוש בסיס לגיטמציה רחב למערכת השלטונית ומעודדת פוליטיקה המבוססת על פשרות המתאימה לחברות הטרוגניות. השיטה היחסית מסוגלת להבטיח את קיומה של דמוקרטיה יציבה על אף ההבדלים האתניים, החברתיים, הלשוניים, הדתיים והתרבותיים הקיימים בחברה. החולשה המרכזית של השיטה היחסית, ששיטה זו נוטה לעודד מערכת פוליטית רב מפלגתית המייצגת טווח רחב מאוד של אידיאולוגיות. כפועל יוצא מכך, במשטרים פרלמנטרים המבוססים על השיטה היחסית המפלגות המנצחות בבחירות מתקשות להקים קואליציה אם הן לא זכו ברוב מוחלט של המושבים, וכמו כן במידה והצליחו להקים קואליציה הן מתקשות לשמר אותה לאורך זמן. פעמים רבות הן נתונות ללחצי מיקוח המקשים על יכולת המשילות ובמיוחד כאשר מפלגות קטנות משמשות לשון מאזניים ביצירת הקואליציה. חסרון משמעותי זה גורם להגבלה ביכולת לקבוע מדיניות ארוכת טווח וליישם אותה. בעבודה זו, בדקתי מהי שיטה יחסית, מהי ייצוגיות ומשילות, ומהן הרפורמות שנעשו לשם חיזוק המשילות, אחוז החסימה הוא אחד המאפיינים של השיטה היחסית, עצם העלאתה מבקש לפתור את בעיית המשילות. עבודה זו תתמקד בעקרון אחוז החסימה תוך הכרת השיטה היחסית. כיום, אחוז החסימה עומד על כ – 2%, בקום המדינה אחוז החסימה היה נמוך יותר ועם השנים עלה בהדרגתיות. לאחרונה, עברה בקריאה ראשונה בכנסת, רפורמה המעלה את אחוז החסימה ל – 4%, ובמידה ותעבור הצעת החוק, האם זו תיתן מענה מתאים לבעיית הייצוגיות והמשילות במדינת ישראל. פרק ראשון- השיטה היחסית, יציגות מול משילות, אסקור את מאפייני השיטה היחסית, תוך מתן דגש על מושגי משילות ויחסיות. פרק שני – ידון ביציגות ובמשילות ויכנס לעובי הקורה. פרק שלישי אחוז החסימה בישראל, איפיון הכשלים מול היתרונות, חשיבותו בתיקון השיטה היחסית אשר נהוגה בישראל. פרק רביעי – הצעות הרפורמה בישראל אסקור את הצעת החוק שבכוונת המחוקק להעביר בכדי לשנות את שיטת הממשל בכל הנוגע לאחוז החסימה ואת האפקטיביות או חוסר האפקטיביות. פרק חמישי – משפט משווה, הנהוג במדינות שונות.

- תוכן העניינים מצורף תחת הצפייה המקדימה

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בעבודה זו אבחן כיצד השפיעה הסרבנות הפלסטינית לאורך זמן על הקמת הסדר קבע עם ישראל? בהתאם למקרי הבוחן: ועידת קמפ-דיוויד (2000) וועידת טאבה (2001). ניתן לראות את שורשי הסרבנות הפלסטינית עוד לפני הקמת מדינת ישראל. כראייה ניתן לראות את דחיית תוכנית החלוקה באו"ם ב 1947. ב 29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו"ם אודות המצב בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית, שירושלים תהיה עיר בשלטון בינלאומי ושהשלטון הבריטי בארץ יסתיים.

מתוך פרק המבוא:

בעבודה זו אבחן כיצד השפיעה הסרבנות הפלסטינית לאורך זמן על הקמת הסדר קבע עם ישראל? בהתאם למקרי הבוחן: ועידת קמפ-דיוויד (2000) וועידת טאבה (2001).

ניתן לראות את שורשי הסרבנות הפלסטינית עוד לפני הקמת מדינת ישראל. כראייה ניתן לראות את דחיית תוכנית החלוקה באו”ם ב 1947.  ב 29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו”ם אודות המצב בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית, שירושלים תהיה עיר בשלטון בינלאומי ושהשלטון הבריטי בארץ יסתיים.

הפלסטינים וראשי מדינות ערב התנגדו לתוכנית החלוקה שהתקבלה באו”ם מיד לאחר שהתפרסם דו”ח החלוקה. אלו ניסו למנוע את העלאת תוכנית החלוקה להצבעה למרות שהיו ניסיונות לפייסם ולהעביר את שטח הנגב למדינה הפלסטינית. משלא הצליחו למנוע את העלאת תוכנית החלוקה להצבעה ניסו לדחות את מועד ההצבעה אך ללא הצלחה. 

1.        מבוא:. 3

2.        פסגת קמפ-דיוויד:. 5

3.        ועידת טאבה:. 14

4.        ניתוח הגורמים לכישלון בשיחות בין הפלסטינים לישראל. 19

5.        סיכום:. 28

6.        ביבליוגרפיה:. 32

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

נובמבר 1949, ישראל וירדן מתחילות במשא ומתן מרוכז ותכליתי. מדינת ישראל הוקמה לא מכבר בה' באייר תש"ח, 14/5/1948 והחלה התבססותה כמדינה לצד מדינות ערב הגובלות עימה. ישראל ראתה בהסכם שלום עם ירדן צעד ראשון לקראת הסדר שלום כולל עם העולם הערבי, וסברה כי שבירת טאבו מצד מדינה ערבית אחת יוכל להיות צעד ראשון לקראת הסדר כולל עם העולם הערבי, כמו גם אפשרות להבטחת רגיעה בגבול ארוך ומפותל עם ירדן שמחיר הגנתו היה גבוה וחייב צבא גדול, חזק ויקר (רבינוביץ, 1991: 103). מדינת ישראל שקמה זה עתה, לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך ולהקצות משאבים אדירים על הגנת גבולותיה.

נובמבר 1949, ישראל וירדן מתחילות במשא ומתן מרוכז ותכליתי.

מדינת ישראל הוקמה לא מכבר בה’ באייר תש”ח, 14/5/1948 והחלה התבססותה כמדינה לצד מדינות ערב הגובלות עימה.

ישראל ראתה בהסכם שלום עם ירדן צעד ראשון לקראת הסדר שלום כולל עם העולם הערבי, וסברה כי שבירת טאבו מצד מדינה ערבית אחת יוכל להיות צעד ראשון לקראת הסדר כולל עם העולם הערבי, כמו גם אפשרות להבטחת רגיעה בגבול ארוך ומפותל עם ירדן שמחיר הגנתו היה גבוה וחייב צבא גדול, חזק ויקר (רבינוביץ, 1991: 103). מדינת ישראל שקמה זה עתה, לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך ולהקצות משאבים אדירים על הגנת גבולותיה. שני המנהיגים, משני צידי המתרס, מאוד רצו ואף עשו מאמצים כנים להצלחת המשא ומתן במטרה להגיע לתוצאות ולממש האינטרסים של מדינתם, אולם בסופו של דבר התוצאות לא היו אלו שקיוו להם.

מטרת המחקר היא לנתח ולבדוק את הקשר וההשפעה בין חוסר הבשלות למשא מתן מצד ירדן, כמו גם ההתנגדות מצד ממשלת ירדן על מהלכי המשא ומתן ותוצאותיו.

v    שאלת המחקר: כיצד השפיעו חוסר הבשלות וההתנגדות מבית של מלך ירדן על שלבי המשא ומתן ותוצאותיו ?

v    השערת המחקר: בהיעדר מידת הבשלות וככל שחלף הזמן, כך גברה ההתנגדות למשא ומתן בקרב ממשלת ירדן על אף רצונותיו של המלך.

 

שאלת המחקר והשערת המחקר ייבדקו במשא ומתן שבין ישראל לירדן בתקופה שבין נובמבר 1949- מרץ 1950. חקר המקרה נעשה בשיטת ניתוח תוכן איכותי של מקורות תיאורטיים – ספרות מקצועית ומאמרים בנושא משא ומתן, וכמו כן מקורות אמפיריים – ספרים, מאמרים וכתבי עת בנושא המקרה הנבחר.

העבודה בנויה מחמישה פרקים עיקריים: הקדמה, רקע היסטורי, פרק תיאורטי שיגדיר משא ומתן ויפרט את מאפייניו בדגש על אלו הקשורים במשא ומתן הנבחן, פרק יישומי בו נפרט את שלבי המשא ומתן, יישום התיאוריות בו, העליות והירידות במהלכו ותוצאותיו הסופיות, ולסיום - סיכום ומסקנות.

מבוא ……………………………………………………………………………………2

רקע היסטורי…………………………………………………………………………. 3

פרק תיאורטי – משא ומתן ………………………………………………………….5

פרק יישומי – מקרה בוחן: המו”מ ביו ישראל וירדן …………………………..8

סיכום ומסקנות ………………………………………………………………………16

ביבליוגרפיה ………………………………………………………………………… .18

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בזמן מלחמת לבנון נחטפו 8 חיילים. אלו היו חיילים צעירים, לא נשואים, שלא השכילו לשמור היטב על המוצב עליו היו מופקדים. שישה מהם הוחזקו בידי הפתח בראשות יאסר עראפאת ואילו שני הנותרים הועברו לידי ארגונו של אחמד ג'יבריל. אחמד ג'יבריל לא היה מוכן לגלות האם הם בחיים ולתת אות חיים מהם, אולם האינטרס של שני הצדדים היה שחרור יקיריהם, דבר שהוביל בסוף למשא ומתן על השבויים שנערך בשנת 1983.

בזמן מלחמת לבנון נחטפו 8 חיילים. אלו היו חיילים צעירים, לא נשואים, שלא השכילו לשמור היטב על המוצב עליו היו מופקדים. שישה מהם הוחזקו בידי הפתח בראשות יאסר עראפאת ואילו שני הנותרים הועברו לידי ארגונו של אחמד ג’יבריל.

אחמד ג’יבריל לא היה מוכן לגלות האם הם בחיים ולתת אות חיים מהם, אולם האינטרס של שני הצדדים היה שחרור יקיריהם, דבר שהוביל בסוף למשא ומתן על השבויים שנערך בשנת 1983.

הממשלה שכיהנה אז בישראל היתה ממשלת ימין בראשותו של מנחם בגין, אולם שר הביטחון היה יצחק רבין. בממשלה היו גם חברים שמעון פרס ויצחק שמיר.  התקופה היתה טרום בחירות, שהתקיימו בשנת 1984, וכל צד היה מעוניין לנכס לעצמו את שחרור החטופים. החטופים הוחזקו זמן רב בשבי והלחץ של משפחות החטופים היה כבד מנשוא. הם הפגינו ללא הרף מול בית שר הביטחון וראש הממשלה. ראש הממשלה היה שמעון פרס, שביצע רוטציה לפי הסכם קוליאציוני מיוחד.

מטרת העבודה

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את תהליכי המשא ומתן ולבדוק האם לא היה שינוי בין תהליכי קבלת ההחלטות וניהול המשא ומתן בדומה למקרים אחרים בהם הוחזקו ישראלים בידי גורמים עוינים בחול. שאלת המחקר היא האם במקרה הנוכחי לא היתה שינוי מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות, ובמחיר שישראל היתה מוכנה לשלם עבור החטופים.

השערת המחקר היא שלאור גורמים נסיבתיים – מספר השבויים, הלחץ החברתי בישראל ועוד, אכן העסקה היתה חריגה.

שיטת המחקר תהיה איכותנית- על ידי חקר מקרה. אופיו של מחקר זה הוא תיאורי- מתאר מציאות. מערך המחקר גמיש, החוקר מתמקד בתהליכים הפנימיים יותר מאשר בתוצרים. המדגמים המשמשים את החוקר הם קטנים ולעיתים מבוססים על חקר מקרה בודד. גישה זו מייחסת חשיבות למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים, וכלי המחקר העיקרי הוא החוקר (האוניברסיטה הפתוחה,  1990).

יצוין כי אין מקורות אקדמיים המתארים את חילופי השבויים, אלא רק קטעי עיתונות הדנים בנושא. אי לכך תאור המו”מ יובא רק על פי העיתונות הכתובה.

 

1        מבוא. 2

הצגת הנושא. 2

מטרת העבודה. 2

2        תהליכי קביעת מדיניות וניהול משא ומתן 4

מו”מ במסגרת יחסים בינלאומיים.. 4

ניהול משא ומתן 4

3        שחרור שבויים עד ההסכם.. 6

חילופי שבויים בין צבאות. 6

החזרת סוכני מודיעין 6

הפרת עקרון היחס המספרי 7

השבויים שהוחזרו 8

4        תהליך המשא ומתן 9

התוכנית הישראלית. 9

תוכנית גיבריל. 9

המשא ומתן על מספר המשוחררים.. 10

לחצי ההורים.. 11

5        דיון 12

6        סיכום.. 14

7        ביבליוגרפיה. 15

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בעבודה זו אבחן את ההבדלים בנושא ישראל בין ארגון אמל והחיזבאללה. אבחן נושא זה על ידי בחינת המנהיגים את שתי התנועות, אראה את השפעות ישראל על התנועות וכן אבחן את המאבק של התנועות אחת בשנייה. בעבודה זו אבחן את הנושא על ידי בחינת השיעים ואיך הם סייעו לשתי התנועות.

בעבודה זו אבחן את ההבדלים בנושא ישראל בין ארגון אמל והחיזבאללה.

אבחן נושא זה על ידי בחינת המנהיגים את שתי התנועות, אראה את השפעות ישראל על התנועות וכן אבחן את המאבק של התנועות אחת בשנייה. בעבודה זו אבחן את הנושא על ידי בחינת השיעים ואיך הם סייעו לשתי התנועות.

מתוך פרק המבוא: “בשנות השישים והשבעים, החלו מופיעים תנועות פוליטיות חדשות בזירה הלבנונית. השיעים שבניגוד לבני עדות אחרות שהיגרו החוצה, החלו חוזרים למולדתם לאחר שצברו ממון. נוסף על כך שיעור הילודה בקרב העדה השיעית היה לגבוה ביותר, שני אלו הביאו לשינוי דמוגרפי בלבנון, ולהפיכתה של העדה השיעית לעדה הגדולה ביותר בלבנון.

מציאות חברתית ודמוגרפית זו שהלכה ונוצרה בלבנון בשלה שנות השישים, ובראשית שנות השבעים, ואשר ממנה העדיפה ההנהגה הנוצרית להתעלם, מתוך קוצר ראות, עמדה בבסיס הניסיונות ההולכים וגוברים של המחנה המוסלמי להביא לשינוי של “האמנה הלאומית”, במטרה להגדיל את הקצאת המשאבים, ועמדות הכוח לעדות המוסלמיות בלבנון. המחנה המוסלמי עתה הונהג על ידי גורמים רדיקלים, שדחקו את רגלי ההנהגה הוותיקה של הנכבדים וראשי המשפחות. גורמים רדיקלים אלו שבחלקם היו משכילים וצעירים, שעברו תהליך של רדיקלזציה פוליטית בשמאלית ופאן-ערבית, היו מחויבים פחות למסגרת הלבנונית בתצורה הנוכחית.

ניתן לומר כי היו אלה תהליכי המודרניזציה השונים, והתמורות חברתיות וכלכליות אשר פקדו את העדה השיעית בשנות החמישים  שהעירו את העדה השיעית משנתה, והתוו את המשך דרכה בלבנון. כפי שהזכרתי קודם רבים מבני העדה השיעית שהיגרו לפרברי בירות בתקווה לשפר את מצבם נכשלו, ורבים מהם הפכו למחוסרי עבודה. והדבר הביא להיווצרותן של שכונות עוני בפרברים של בירות. ובעוד מצבם של אלו הולך ומתדרדר, המשיכו בני העדות האחרות להתקדם בסולם החברתי כלכלי…..”

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר