מחקרים קודמים אשר עסקו בנושא ניהול רווחים בכלל ובשינויים חשבונאיים אשר מבצעים מקבלי ההחלטות בפירמה על מנת "לשנות" את דוחותיהן הכספיים בפרט הצביעו על מגמה אחידה במשך השנים. חברות רבות בשווקים שונים ברחבי העולם בכלל ובארה"ב בפרט בתקופה האחרונה התפרקו מנכסיהם וזאת בעקבות שערורייה זו או אחרת, אשר נבעה מניהול רווחים אשר "חצה" את הקו האדום בין פעולות חוקיות, לאלו שלא. בין הפירמות הבולטות בארה"ב ניתן למנות בין השאר את "וורלדקום", "סיסקו סיסטם", "נייס" וכמובן ענקית האנרגיה "אנרון" אשר נפילתה "גררה" עימה את פירמת רואי החשבון החמישית בגודלה בארה"ב "ארתור אנדרסון" ולאחר מכן לחקיקת חוק "סרבאנס אוקסלי".

מחקרים קודמים אשר עסקו בנושא ניהול רווחים בכלל ובשינויים חשבונאיים אשר מבצעים מקבלי ההחלטות בפירמה על מנת “לשנות” את דוחותיהן הכספיים בפרט הצביעו על מגמה אחידה במשך השנים.

חברות רבות בשווקים שונים ברחבי העולם בכלל ובארה”ב בפרט בתקופה האחרונה התפרקו מנכסיהם וזאת בעקבות שערורייה זו או אחרת, אשר נבעה מניהול רווחים אשר “חצה” את הקו האדום בין פעולות חוקיות, לאלו שלא. בין הפירמות הבולטות בארה”ב ניתן למנות בין השאר את “וורלדקום”, “סיסקו סיסטם”, “נייס” וכמובן ענקית האנרגיה “אנרון” אשר נפילתה “גררה” עימה את פירמת רואי החשבון החמישית בגודלה בארה”ב “ארתור אנדרסון” ולאחר מכן לחקיקת חוק “סרבאנס אוקסלי”.

ניהול הרווחים של החברות במשק לא פסח גם על חברות ישראליות. חברות כגון: חברת האופנה,  חברת האחים מתוק, החברה לישראל, בזק, בז”ן  ועוד רבות, ביצעו שינויים בסעיפים חשבונאיים שונים (הסתרת הפסדים מירידת ערך המלאי או מלאי מת, שינוי תקופת הפחת על רכוש קבוע וכו’) בכדי לייפות את הדוחות הכספיים שלהם.

ההשלכות של אותן פעולות הינן רבות. אין ספק כי זו המרכזית הינה הצגה מוטעית של אותן חברות ובכך להטעיה אשר למעשה מכוונת לקוראי הדוחות ורואי החשבון המבקרים אותם.
בהתבוננות לטווח ארוך, באם בוחנים את הרווחים של חברות שונות במשק וכפי שביצעו חוקרים שונים. ניתן להצביע על מקפצה בולטת לעין באופן משמעותי ובה מתבטאות ההשפעות של אותן פעולות.

במסגרת העבודה  בדקתי 2 השערות מחקר מרכזיות:

1.האם אכן ישנן יותר חברות (בבורסת ת”א) אשר מדווחות על רווח קטן יחסית מאשר חברות שמדווחות על הפסד קטן יחסית.

2.באם כך הדבר, האם מקפצה זו נובעת מהפעלת שיקול דעת של המנהלים באותן חברות בסעיפים חשבונאים “גמישים” (לדוגמא – פחת, סוגי הפרשות, רכוש אחר ועוד).
בעבודתנו, בחנו 340 חברות ציבוריות במשק הישראלי אשר נסחרות בבורסת ת”א ובדקנו באם אף שם חלה אותה מקפצה. לאחר ניתוח סטטיסטי של אותן חברות ובדיקת היחס

התוצאות שהתקבלו אכן תאמו את ההשערות שלנו ואכן “נגלה בפני” עיוות משמעותי אשר ניתן לראות בגרף בעמוד 14. לעניין מהות המקפצה – עקב מגבלות היקף העבודה ובשל העובדה כי לא בדקתי וחקרתי את אותן חברות – לעניין הפעלת שיקול דעת של המנהלים (DA) ואף לא בודדתי את גורם “הפעלת שיקול הדעת” (כמו שנעשה במחקרים קודמים) ובדקתי האם עדין קיימת אותה “קפיצה”, לא אוכל להסיק בוודאות לעניין גורם ה”מקפצה” אולם העליתי מס’ רב של השערות אשר יכולות להוות סיבות לניהול הרווחים ( עמידה בתחזיות, הימנעות מתחזיות שוק שליליות, עמידה בדרישות פיננסיות שמציבים גורמים שונים וכו’). כמו כן ע”פ החומר הנלמד בכיתה וכן חומר נוסף שמצאנו במקורות שונים נגענו בדרכים השכיחות לייפוי הדוחות (בין השאר – רישום הוצאות שוטפות כהשקעה במאזן, הגמשת כללי ההכרה בהכנסה, אי גילוי נאות ועוד).
מסקנתי המרכזית מעבודתי הינה כאמור שאכן ישנן יותר חברות אשר מציגות רווח קטן מאשר חברות שמציגות הפסד קטן.

תוכן עניינים: 

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

קיימים הרבה גורמים, אשר משפיעים או שעלולים להשפיע על התנהגות המשקיעים בשוק של היום. כל מידע שהוא מחדש, משפיע על כל נכס פיננסי אשר נסחר בבורסה (שיש לו את רמת הסיכון שלו) – באופן שונה. מקור מידע חשוב מאוד למשקיעים (ולא רק להם), של כל חברה הוא – דוחותיה הכספיים. הדוחות הללו יכולים לספק אינפורמציה למשקיעים על פעילות החברה,רווחיה, מצבהנכסים וההתחייבויות שלה ועתידה בלהרוויח (אם בכלל). לאחר קבלת

קיימים הרבה גורמים, אשר משפיעים או שעלולים להשפיע על התנהגות המשקיעים בשוק של היום.

כל מידע שהוא מחדש, משפיע על כל נכס פיננסי אשר נסחר בבורסה (שיש לו את רמת הסיכון שלו) –  באופן שונה.

מקור מידע חשוב מאוד למשקיעים (ולא רק להם), של כל חברה הוא – דוחותיה הכספיים. הדוחות הללו יכולים לספק אינפורמציה למשקיעים על פעילות החברה,רווחיה, מצבהנכסים וההתחייבויות שלה ועתידה בלהרוויח (אם בכלל). לאחר קבלת מידע הדרוש ועיבודו, המשקיעים מתחילים לפעול בשוק החופשי.

במידה והמידע שנאסף מצביע על התפתחויות החברה ושינויים עתידיים לטובה,המשקיעיםירצו להגדיל את הביקוש למניות החברה שכזו וכך הם מעלים את מחירי המניות הללו.במידהוהמידע יעיד על התפתחויות החברה,ושינויים עתידיים לרעה, המשקיעיםירצולמכור את המניות של חברה שכזו ומחיר המניות בשוק החופשי ירד (עקב הקטנת ביקוש) גם כן.

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות המושג "הממשל התאגידי"(Corporate Governance או בקיצור CG ) .בעקבות המשברים שחוו שוקי ההון בעולם לאחר התפוצצות בועות ההיי-טק והנדל"ן, והשערוריות החשבונאיות והניהוליות שהתגלו בחברות ענק בעולם כדוגמת: אנרון, ווורלדקום הפך המושג "הממשל התאגידי" נפוץ יותר תוך תפיסת מקום מרכזי בדיון הציבורי, דבר אשר הוביל משקיעים רבים להכיר בחשיבות של יצירת ניהול ובקרה ראויים בחברות בהן הם בוחרים להשקיע.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות המושג “הממשל התאגידי”(Corporate Governance או בקיצור CG ) .בעקבות המשברים שחוו שוקי ההון בעולם לאחר התפוצצות בועות ההיי-טק והנדל”ן, והשערוריות החשבונאיות והניהוליות  שהתגלו בחברות ענק בעולם כדוגמת: אנרון, ווורלדקום  הפך המושג “הממשל התאגידי” נפוץ יותר תוך תפיסת מקום מרכזי בדיון הציבורי, דבר אשר הוביל משקיעים רבים להכיר בחשיבות של יצירת ניהול ובקרה ראויים  בחברות בהן הם בוחרים להשקיע.

 

השערות המחקר:

H1 – חברות שבחרו ליישם את המלצות ועדת גושן בנושא קוד הממשל תאגידי השיגו תשואה למנייה  גבוהה יותר.

H2 – קיים קשר חיובי בין תשואה למנייה לבין חברות שיישמו את המלצות ועדת גושן בנושא הרכב וועדת הביקורת.

 

מתודולוגיה : במחקר זה נדגום  כ 90 חברות הנכללות במדד ת”א 100  בשנים 2006 -2007 (לפני ואחרי יישום המלצות ועדת גושן.

 

תוכן עניינים:

 

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מטרת עבודה זו הינה לחקור את השפעת כללי חוק סברנס- אוקסלי (SOX) על ביצועי חברות דואליות בהשוואה להשפעה על ביצועי חברות הנסחרות בבורסה בישראל. מטרות העיקריות של כללי ה- SOX הינן שיפור התייעלות הפירמה, מניעת מעילות והחזרת אמון ציבור המשקיעים בדיווח החשבונאי. קיימות דעות בעד ונגד יישום החוק, הטענה המרכזית נגד אימוץ הינה עלויות גבוהות הדרושות כדי ליישם את הכללי החוק וכי עלויות אלו יפגעו ברווחיות הפירמות. במחקר זה נבדקו ממוצעים של מדדי רווחיות בשנתיים לפני אימוץ כללי החוק לעומת שנתיים אחרי האימוץ והתוצאות הראו באופן מובהק קיום השפעה חיובית על רווחיות החברות בעקבות היישום הכללים.

מטרת עבודה זו הינה לחקור את השפעת כללי חוק סברנס- אוקסלי (SOX) על ביצועי חברות דואליות בהשוואה להשפעה על ביצועי חברות הנסחרות בבורסה בישראל. מטרות העיקריות של כללי ה- SOX הינן שיפור התייעלות הפירמה, מניעת מעילות והחזרת אמון ציבור המשקיעים בדיווח החשבונאי. קיימות דעות בעד ונגד יישום החוק, הטענה המרכזית נגד אימוץ הינה עלויות גבוהות הדרושות כדי ליישם את הכללי החוק וכי עלויות אלו יפגעו ברווחיות הפירמות. במחקר זה נבדקו ממוצעים של מדדי רווחיות בשנתיים לפני אימוץ כללי החוק לעומת שנתיים אחרי האימוץ והתוצאות הראו באופן מובהק קיום השפעה חיובית על רווחיות החברות בעקבות היישום הכללים. 

מתודולוגיית המחקר:

לבדיקת השערות 1 ו- 2 השתמשתי במבחן T סטטיסטי למשתנים תלויים דו-כיווניים, אשר בודק את מובהקות ההשערה המתקבלת בהשוואה לאלפא 0.05. התאמת המבחן הסטטיסטי לנתוני השונות בין הממוצעים לשנים שלפני ואחרי היישום המלא/החלקי של כללי ה-SOX, כאשר שונות משקללת בתוכה ממוצע לאחר יישום הכללים פחות ממוצע לפני יישום הכללים. כאשר תוצאת המבחן מראה על מובהקות, המשמעות היא שיש השפעה בעקבות היישום.  לבדיקת השערה 3 השתמשתי במבחן D של כהן לבדיקת עוצמת ההבדל בין ממוצעים, אשר בודק את עוצמת ההבדל בין ממוצעים שהתקבלו בחברות דואליות לפני ואחרי אימוץ החוק לבין עוצמת הממוצעים בחברות הנסחרות בישראל.

תוכן עניינים:

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בעבודה זו נסקור את שוק האג"ח הישראלי עם דגש על ההבדלים בין האג"ח הקונצרני והממשלתי. תחום זה רחב ובעל נושאים רבים,בעבודה זו נשתל גם לשים דגש על ההבדל בין סוגי האג"ח הנ"ל לפני ואחרי משבר הסאב פריים . את הסקירה נתחיל בהקדמה כללית על שוק האג"ח וכן נערוך לקורא היכרות עם מושגים בתחום, לאחר מכן נסקור את החומר התיאורטי שבו נעזרנו לכתיבת העבודה.

בעבודה זו נסקור את שוק האג”ח הישראלי עם דגש על ההבדלים בין האג”ח  הקונצרני והממשלתי. תחום זה רחב ובעל נושאים רבים,בעבודה זו נשתל גם לשים דגש על ההבדל בין סוגי האג”ח הנ”ל לפני ואחרי משבר הסאב פריים . את הסקירה נתחיל  בהקדמה כללית על שוק האג”ח וכן נערוך לקורא היכרות עם מושגים בתחום, לאחר מכן  נסקור את החומר התיאורטי שבו נעזרנו לכתיבת העבודה.

נסקור את סוגי האג”ח הממשלתיים וכן נערוך סקירה רחבה על שוק האג”ח הקונצרני, נערוך היכרות עם חברות הדירוג . וכן נציג מספר נושאים “חמים” בנושא האג”ח כמו אג”ח high yield , ומדדי הדירוג  וכן נסקור בקצרה את נושא האג”ח המוניציפאלי .

לאחר מכן נערוך סקירה על משבר הכלכלי העולמי וכיצד הוא השפיע על שוק האג”ח בישראל .

לאחר הסקירה התיאורטית נעבור לניתוח אמפירי של נתונים משוק האג”ח בארץ וארה”ב , לפני ואחרי “המשבר”.

ונסיים בהסקת מסקנות מנתונים אלו .

 העבודה תעסוק בשני שווקים עיקריים השוק האמריקאי והשוק הישראלי ותבחן בשניהם את רוב הנושאים העיקריים של האג”ח.

מתודולוגיה

הפרשי התשואה  יבדקו  על פני טווח [1]שלוש שנים ברזולוציה חודשית .

ההשוואה של הפרשי התשואה בארץ יערכו  ע”י השוואה של  הפרשי התשואה של חמש אג”ח המובילות את  [2]מדד תל בונד 20 (הבטוח יותר ונושא בחובו פחות סיכונים) לעומת שלושה אג”ח ממשלתיות צמודות מדד .

 ההשוואה של הפרשי התשואה בארה”ב יערכו ע”י השואה של הפרשי התשואה של [3]מדד djcp  (ממד האג”ח קונצרני של 96 החברות המובילות )  [4]לעומת US Treasury All Maturities (מדד כל האג”ח הממשלתי בארה”ב).

הנתונים  יכללו בתוכם נתונים מתקופת הצמיחה שלפני המשבר ומהתקופה שלאחר המשבר .

תוכן עניינים:

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר