מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מחקר שהתפרסם לאחרונה מציג מבט אחר על האושר ושביעות הרצון וסותר את המחקרים הקודמים שנעשו בנושא. המחקר, שמתבסס על נתונים מעשרות מדינות (שמרכיבות 90% מאוכלוסיית העולם) ושנאספו במשך למעלה מ-25 שנה, מצביע שאושר הוא מושג הרבה יותר גמיש ומשתנה ממה שנהוג היה לחשוב קודם .

במחקר הנוכחי החלטנו להתמקד בבדיקת הקשר בין דפוס ההתקשרות לבין שביעות רצון ותחושת רווחה כללית של הפרט.

השאלה עליה נרצה לענות במחקר זה היא :  מהו הקשר בין סגנון ההתקשרות ושביעות רצון כללית  מהחיים.

אנו נשתמש בניתוחים כמותיים על מנת לבדוק את הקשר בין שני המשתנים שלנו ונבדוק האם הנתונים הכמותיים עונים לנו על שאלת המחקר ומוכיחים את השערות המחקר שלנו כנכונות.

כמו כן, אנו נבצע מחקר תיאורטי שמתבסס על מחקרי עבר ונשען על שני המשתנים שלנו (סגנונות התקשרות ושביעות רצון כללית מהחיים) על מנת לענות על שאלת המחקר ולהוכיח את השערות המחקר שלנו.

משתנים: במחקר זה נבדוק שני משתנים:

א.      סגנונות התקשרות.

ב.      שביעות רצון כללית מהחיים.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים. תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים.

תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

תחילה, נסקור את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והאמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות. לאחר מכן, נדון ביחס שבין חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות למציאות הקיימת, נעמוד על גישתה של החברה ושל התקשורת כלפי אוכלוסיה זו, ובכן בכוחם הבלתי מעורער של אמצעי התקשורת לשנות דעות קדומות וסטריאוטיפים בחברה. כמו כן, בעבודה תוצג השוואה בין יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות בישראל לבין המדינות השונות.

מטרת העבודה הינה להעלות את סוגיית יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות, תוך למידה והבנת זכויותיהם, והצורך המהותי שהן תמומשנה.

העבודה תבחן את הפער העצום בין המוצג בקדמת הבמה לבין המתרחש מאחורי הקלעים, הבא לידי ביטוי בסוגיית זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אדם עם מוגבלות הינו אדם שווה ערך, הזכאי ליחס של שוויון, כבוד, הערכה ושילוב מלא בחברה. אך התקשורת מציגה את הפן השלילי, הסטריאוטיפי, הסנסציוני והלא מייצג של אנשים עם מוגבלויות, בעוד שהתפאורה איננה משתנה. חוסר השוויון של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת, בא לידי ביטוי בזמן האוויר, בייצוגם, תיאורם ואפיונם בתקשורת.

עבודתנו תבחן ותנתח טקסים תקשורתיים ומאמרים אקדמיים ותציג את הגישה החברתית והיחס התקשורתי המאופיינים בחוסר שוויון ופגיעה בכבודם, כשבראשה המתח בין יצירת כתבות סנסציוניות, לחינוך החברה לערכים וקבלת הזולת באשר הוא.

 

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

חברת פרטנר תקשורת בע"מ, חברה סלולארית מובילה בישראל, מספקת שירותים ויישומים באמצעות הטכנולוגיות הסלולאריות המתקדמות בעולם – HSDPA/UMTS/GSM/GPRS – תחת המותג ™orange. החברה מעניקה שירות איכותי ומגוון של יישומים ליותר מ- 2.6 מיליון מנויים בישראל (החברה מחזיקה בכ- 1/3 מנתח הAשוק הסלולארי). פרטנר מובילה את השוק הישראלי באיכות הרשת, בשירות הלקוחות, במותג ובמגוון שירותי נתונים ותוכן. מנויי החברה יכולים לעשות שימוש בשירותים מתקדמים בכל רחבי העולם באמצעות הסכמי נדידה בינלאומיים עם מאות מפעילי תקשורת. פרטנר זכתה שלוש שנים ברציפות במקום הראשון בתחרות השירות ללקוח בישראל מטעם המי"ל (מכון ישראלי

 חברת פרטנר תקשורת בע”מ, חברה סלולארית מובילה בישראל, מספקת שירותים ויישומים באמצעות הטכנולוגיות הסלולאריות המתקדמות בעולם – HSDPA/UMTS/GSM/GPRS – תחת המותג ™orange. החברה מעניקה שירות איכותי ומגוון של יישומים ליותר מ- 2.6 מיליון מנויים בישראל (החברה מחזיקה בכ- 1/3 מנתח הAשוק הסלולארי). פרטנר מובילה את השוק הישראלי באיכות הרשת, בשירות הלקוחות, במותג ובמגוון שירותי נתונים ותוכן. מנויי החברה יכולים לעשות שימוש בשירותים מתקדמים בכל רחבי העולם באמצעות הסכמי נדידה בינלאומיים עם מאות מפעילי תקשורת. פרטנר זכתה שלוש שנים ברציפות במקום הראשון בתחרות השירות ללקוח בישראל מטעם המי”ל (מכון ישראלי לניהול) בקטגוריית תקשורת, ואף זכתה בפרס על השירות הטוב בישראל בכלל השוק. בשנת 2004 הוענק לחברה פרס האיכות בתעשייה. ™orange נבחר כמותג החזק ביותר בין מותגי התקשורת בישראל ובמקום השני בין כלל המותגים בישראל במדד המותגים של העיתון “גלובס”, זו השנה הרביעית ברציפות. 

התרבות הארגונית, החתירה למצוינות, המקצוענות וערך היושרה הם מרכיבים מרכזיים בפעילותה של חברת פרטנר, הפועלת בעקביות להגשמת חזונה כמובילת שוק התקשורת האישית בישראל באיכות השירות ובחדשנות טכנולוגית. פרטנר מחזיקה כעת ברישיונות של מפעיל סלולארי, מפעיל פנים ארצי, תמסורת ושירותי ISP, ועל ידי כך יכולה למנף את נכסיה הקיימים בשוק הסלולאר על מנת להרחיב את סל התקשורת אותו היא מספקת לתחומי תקשורת נוספים.
פרטנר הנפיקה מניות לציבור בבורסת נאסד”ק ובבורסת לונדון בשנת 1999. כיום תעודות ה-ADS של פרטנר נסחרות בנאסד”ק (Global Select Market) תחת הסימול PTNR ובבורסת לונדון (LSE) תחת הסימול PCCD. מניותיה של החברה נסחרות בבורסת תל-אביב(TASE) תחת הסימול PTNR. בשנת 2005 השלימה פרטנר את גיוס האג”ח התאגידי הגדול ביותר שנעשה מעולם בישראל וגייסה שני מיליארד ש”ח.  

שיטת המחקר הנבחרת כפי שצוין לעיל היא מחקר כמותי, מטרתו של המחקר הכמותי הוא לספק הסברים סיבתיים ולנבא התנהגות בעתיד על סמך חקר התנהגות בהווה. 

במחקר זה נאסף מידע מלקוחות חברת orange  באמצעות שאלון מובנה. השאלון בדק 2 משתנים: איכות השירות ונאמנות לקוח.

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

תופעת אי הציות לחוק העסיקה ומעסיקה הוגים רבים שבחנו את הסיבות שבהן מצייתים או לא מצייתים לחוק. סוגיית זו אינה סוגיה פשוטה, שכן עלו שאלות בדבר גבולות הציות לחוק לאורך השנים ברמה תיאורטית ומעשית כאחד. שגרת יומם של העבריינים כרוכה בהפרה חוזרת ונשנית של החוק. מפרי חוק אלה עושים זאת מבלי לחשוב ולהתמודד עם שאלת חובת הציות לחוק, וזאת בניגוד לקבוצות חברתיות -אזרחים- שומרי החוק שפועלים באופן נורמטיבי בדרך כלל ומתמודדים עם שאלת גבולות הציות ויחסם לגבולות אלו, ואינם מצייתים לחוק באופן חריג.

תופעת אי הציות לחוק העסיקה ומעסיקה הוגים רבים שבחנו את הסיבות שבהן מצייתים או לא מצייתים לחוק. סוגיית זו אינה סוגיה פשוטה, שכן עלו שאלות בדבר גבולות הציות לחוק לאורך השנים ברמה תיאורטית ומעשית כאחד. 

שגרת יומם של העבריינים כרוכה בהפרה חוזרת ונשנית של החוק. מפרי חוק אלה עושים זאת מבלי לחשוב ולהתמודד עם שאלת חובת הציות לחוק, וזאת בניגוד לקבוצות חברתיות -אזרחים- שומרי החוק שפועלים באופן נורמטיבי בדרך כלל ומתמודדים עם שאלת גבולות הציות ויחסם לגבולות אלו, ואינם מצייתים לחוק באופן חריג. 

בעבודה זו אנסה לדון ולבחון את תופעת אי הציות לחוק תוך התייחסות  להיבטיה השונים של התופעה. אתייחס למחויבותם של אזרחים לשלטון החוק במדינה מודרנית ואנסה להסביר מדוע אנו לא מצייתים לחוק ואתייחס לגישות תיאורטיות אינסטרומנטאלית ונורמטיבית.

ולסיום אציג את המצב בישראל בעזרת מספר מחקרים שעסקו במצב סוציו אקונומי ונכונות לציות לחוק (רטנר, 1994), ותחושת הקיפוח של ערביי ישראל שיטו יותר לקחת את החוק לידיים מאשר יהודים (חוסייסי, 2000).

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בשנת 1994 מחקר נוסף הוביל את ה- DSM-IV (1994) להבחין בין הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, וחוסר קשב היפראקטיבי\אימפולסיבי. דבר זה משנה את חוסר ההבחנה בין ADD לADHD. לפי אדוארדס (Edwards, 2009) חוקרים רבים הסכימו עם ההבחנה של ה- DSM-IV-TR (2000) בה התייחסו לשלושה מאפיינים עיקריים של ADHD: חוסר קשב.

בשנת 1994 מחקר נוסף הוביל את ה- DSM-IV (1994) להבחין בין הסימפטומים של  הפרעות קשב וריכוז, וחוסר קשב היפראקטיבי\אימפולסיבי. דבר זה משנה את חוסר ההבחנה בין ADD לADHD. לפי אדוארדס (Edwards, 2009)   חוקרים רבים הסכימו עם ההבחנה של ה- DSM-IV-TR (2000) בה התייחסו לשלושה מאפיינים עיקריים של ADHD:

1. חוסר קשב.
2. היפראקטיביות\אימפולסיביות.
3. שילוב של השניים.

בעבודה זו נבחן 3 סוגים ונים של תוכניות טלוויזיה מודרניות ונבחן את השפעתן על קשר וריכוז התוכניות שיבחנו הן:

1. חדשות.
2. דוקו-ריאליטי.
3. ריאליטי.

מתודולוגיה: על מנת לבחון את שאלת המחקר תחילה אציג מחקרים אשר משוחחים על משתני מחקרי כגון: טלוויזיה, ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) וכמובן – תוכניות ריאליטי. בסוף אבחן 10 ראיונות שערכתי עם מרואיינים שאוהבים את ז’אנר הריאליטי. בראיונות בחנתי את עמדתם לגבי:

• מסכים מפוצלים.
• פרסומות שמופיעות על המסך.
• ועוד.

>

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר