תופעת אי הציות לחוק העסיקה ומעסיקה הוגים רבים שבחנו את הסיבות שבהן מצייתים או לא מצייתים לחוק. סוגיית זו אינה סוגיה פשוטה, שכן עלו שאלות בדבר גבולות הציות לחוק לאורך השנים ברמה תיאורטית ומעשית כאחד. שגרת יומם של העבריינים כרוכה בהפרה חוזרת ונשנית של החוק. מפרי חוק אלה עושים זאת מבלי לחשוב ולהתמודד עם שאלת חובת הציות לחוק, וזאת בניגוד לקבוצות חברתיות -אזרחים- שומרי החוק שפועלים באופן נורמטיבי בדרך כלל ומתמודדים עם שאלת גבולות הציות ויחסם לגבולות אלו, ואינם מצייתים לחוק באופן חריג.

תופעת אי הציות לחוק העסיקה ומעסיקה הוגים רבים שבחנו את הסיבות שבהן מצייתים או לא מצייתים לחוק. סוגיית זו אינה סוגיה פשוטה, שכן עלו שאלות בדבר גבולות הציות לחוק לאורך השנים ברמה תיאורטית ומעשית כאחד. 

שגרת יומם של העבריינים כרוכה בהפרה חוזרת ונשנית של החוק. מפרי חוק אלה עושים זאת מבלי לחשוב ולהתמודד עם שאלת חובת הציות לחוק, וזאת בניגוד לקבוצות חברתיות -אזרחים- שומרי החוק שפועלים באופן נורמטיבי בדרך כלל ומתמודדים עם שאלת גבולות הציות ויחסם לגבולות אלו, ואינם מצייתים לחוק באופן חריג. 

בעבודה זו אנסה לדון ולבחון את תופעת אי הציות לחוק תוך התייחסות  להיבטיה השונים של התופעה. אתייחס למחויבותם של אזרחים לשלטון החוק במדינה מודרנית ואנסה להסביר מדוע אנו לא מצייתים לחוק ואתייחס לגישות תיאורטיות אינסטרומנטאלית ונורמטיבית.

ולסיום אציג את המצב בישראל בעזרת מספר מחקרים שעסקו במצב סוציו אקונומי ונכונות לציות לחוק (רטנר, 1994), ותחושת הקיפוח של ערביי ישראל שיטו יותר לקחת את החוק לידיים מאשר יהודים (חוסייסי, 2000).

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית. אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות. בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית.

אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.

בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

בתחילה אציג את החוקים התומכים בנכים במדינת ישראל. לאחר מכן אציג את המצב בישראל ובעולם בנוגע לתעסוקה אצל נכים.

בסוף אציג מסקנות לשיפור המצב.

הרקע לחוק השיוויון

בישראל קיימת מציאות של אפליה מתמשכת כלפי אנשים עם מוגבלות .

האפליה כוללת:

1.    העדר נגישות לרוב המקומות הציבוריים, ולמידע;

2.    אפליה בתעסוקה-למעלה מ-70 אחוזים מקרב אנשים עם מוגבלויות קשות מובטלים; וכן 72 אחוזים מקרב אנשים עיוורים וכ- 20 אחוזים מקרב אנשים חרשים;

3.    העדר מסגרות נאותות לשיקום בקהילה- למעלה ממחצית האנשים שבבתי חולים פסיכיאטרים מאושפזים ללא צורך קליני ורק בשל העדר מסגרות בקהילה ;

4.    המשך הפניית אנשים עם מוגבלות שכלית למוסדות במקום לדיור בקהילה.

מתוך כ-7500 אנשים עם פיגור שכלי המתגוררים מחוץ לביתם, למעלה מ-6000 גרים במוסדות המוניים ומרוחקים ממקום יישוב.

הפער בין המציאות המתוארת לבין המצב הרצוי בתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות הוביל להכרה בצורך לחוקק חוק מיוחד, אשר יתמודד ישירות עם בעיית האפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ויוביל לשילובם בחברה .

תוכן עניינים

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים. תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים.

תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

תחילה, נסקור את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והאמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות. לאחר מכן, נדון ביחס שבין חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות למציאות הקיימת, נעמוד על גישתה של החברה ושל התקשורת כלפי אוכלוסיה זו, ובכן בכוחם הבלתי מעורער של אמצעי התקשורת לשנות דעות קדומות וסטריאוטיפים בחברה. כמו כן, בעבודה תוצג השוואה בין יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות בישראל לבין המדינות השונות.

מטרת העבודה הינה להעלות את סוגיית יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות, תוך למידה והבנת זכויותיהם, והצורך המהותי שהן תמומשנה.

העבודה תבחן את הפער העצום בין המוצג בקדמת הבמה לבין המתרחש מאחורי הקלעים, הבא לידי ביטוי בסוגיית זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אדם עם מוגבלות הינו אדם שווה ערך, הזכאי ליחס של שוויון, כבוד, הערכה ושילוב מלא בחברה. אך התקשורת מציגה את הפן השלילי, הסטריאוטיפי, הסנסציוני והלא מייצג של אנשים עם מוגבלויות, בעוד שהתפאורה איננה משתנה. חוסר השוויון של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת, בא לידי ביטוי בזמן האוויר, בייצוגם, תיאורם ואפיונם בתקשורת.

עבודתנו תבחן ותנתח טקסים תקשורתיים ומאמרים אקדמיים ותציג את הגישה החברתית והיחס התקשורתי המאופיינים בחוסר שוויון ופגיעה בכבודם, כשבראשה המתח בין יצירת כתבות סנסציוניות, לחינוך החברה לערכים וקבלת הזולת באשר הוא.

 

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מחקר שהתפרסם לאחרונה מציג מבט אחר על האושר ושביעות הרצון וסותר את המחקרים הקודמים שנעשו בנושא. המחקר, שמתבסס על נתונים מעשרות מדינות (שמרכיבות 90% מאוכלוסיית העולם) ושנאספו במשך למעלה מ-25 שנה, מצביע שאושר הוא מושג הרבה יותר גמיש ומשתנה ממה שנהוג היה לחשוב קודם .

במחקר הנוכחי החלטנו להתמקד בבדיקת הקשר בין דפוס ההתקשרות לבין שביעות רצון ותחושת רווחה כללית של הפרט.

השאלה עליה נרצה לענות במחקר זה היא :  מהו הקשר בין סגנון ההתקשרות ושביעות רצון כללית  מהחיים.

אנו נשתמש בניתוחים כמותיים על מנת לבדוק את הקשר בין שני המשתנים שלנו ונבדוק האם הנתונים הכמותיים עונים לנו על שאלת המחקר ומוכיחים את השערות המחקר שלנו כנכונות.

כמו כן, אנו נבצע מחקר תיאורטי שמתבסס על מחקרי עבר ונשען על שני המשתנים שלנו (סגנונות התקשרות ושביעות רצון כללית מהחיים) על מנת לענות על שאלת המחקר ולהוכיח את השערות המחקר שלנו.

משתנים: במחקר זה נבדוק שני משתנים:

א.      סגנונות התקשרות.

ב.      שביעות רצון כללית מהחיים.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו "אהבה אחרת" (Kleinplatz, 2001). המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ'ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו “אהבה אחרת” (Kleinplatz, 2001).

המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ’ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos  שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים פורנוגרפיים, דרך ליטופים “תמימים” או באזורי גוף אינטימיים ועד אונס או מעשה סדום, שהם חדירה לגופו של הקורבן  (עדן, 1996). על פי האבחון והסיווג העולמי של הפסיכיאטריה, פדופיליה הינה “העדפה מינית כלפי ילדים, בדרך כלל שלפני ההתבגרות המינית או בתחילתה. פדופילים אחדים נמשכים לילדות, אחרים רק לילדים וחלקם מגלים עניין בשני המינים. אירוע יחיד, בעיקר כשהיוזם בעצמו ממתבגר, אינו מספיק לאבחנה של נטייה מתמדת או שלטת… אנשים המתעללים מינית בילדיהם שטרם הגיעו לבגרות מינית נוטים לעיתים להתקרב גם לילדים אחרים, אך בכל אחד משני המקרים מצביעה התנהגותם על פדופיליה” (איגוד הפסיכיאטריה בישראל-10 ICD, 1997). הפדופיל יכול להיות מכל שכבה באוכלוסיה ויכול לעסוק בכל מקצוע אפשרי, חלקם אף בעלי משפחות ובעלי מעמד חברתי וכלכלי גבוה (אביב, 2006).

 

הצג תקציר