ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. על אף העבודה כי החברה היישובית התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, ועף אף העובדה כי נשים כמוגברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות. השוויון היה יותר סיסמא מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים, ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות (הרצוג 2000 ). הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר הושגה רק לאחר מאבק והתארגנות פוליטית של נשים. זכות הבחירה לנשים בעולם הושגה לאחר מאבק ממושך וקשה, שהחל בשנות השבעים של המאה ה- 19 (מלמן 1993). גם בישראל שלפני קום

ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. על אף העבודה כי החברה היישובית  התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, ועף אף העובדה כי נשים כמוגברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות. השוויון היה יותר סיסמא מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים, ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות (הרצוג  2000 ). 

הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר הושגה רק לאחר מאבק והתארגנות פוליטית של נשים. זכות הבחירה לנשים בעולם הושגה לאחר מאבק ממושך וקשה, שהחל בשנות השבעים של המאה ה- 19 (מלמן 1993). גם בישראל שלפני קום המדינה הייתה האישה נתונה במאבק על זכות יסודית זו, על אף כי כבר ב-1897 הצהירה ההסתדרות הציונית על שוויון האישה היהודית וזכותה לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני (הרצוג 2000).

הענקת זכות בחירה לנשים בראשית שנות העשרים של המאה ה- 20 העמידה את היישוב בשורה אחת עם הראשונות שבדמוקרטיות המערביות. ארגוני נשים כמו התאחדות נשים לשיווי זכויות, מועצת הפועלות ואחרים רשמו לזכותם פעילויות חשובות לקידום מעמד הנשים ביישוב. על מגילת העצמאות חתומות שתי נשים – גולדה מאיר כאחת מנציגות תנועת העבודה ורחל כגן כנציגת מפלגת הנשים. המגילה עצמה כוללת הצהרה על שוויון ללא הבדל מין כאחת מאבני היסוד של המדינה:

הכרזת העצמאות קובעת את עקרון זכויות האדם, שוויון זכויות האזרח, כעקרון בסיסי של מדינת ישראל. מאוחר יותר נחקקו חוקים ברוח זו, כולל שני חוקי יסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. שני החוקים הללו מהווים בסיס לחוקה העתידית של ישראל.

תוכן עניינים

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בחוק השוויון מוגדר בעל מוגבלות "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל מופלים בכל תחומי החיים: שיעורי האבטלה בקרבם מרקיעי שחקים; רוב המקומות הציבוריים אינם נגישים; אנשים עם מוגבלות נשלחים כדבר שבשגרה לגור במוסדות מרוחקים ומבודדים מן החברה; ילדים עם צרכים מיוחדים נשלחים לבתי ספר מיוחדים, והמעטים במערכת החינוך הרגילה אינם מקבלים כמעט כל מענה לצורכיהם.

בחוק השוויון מוגדר בעל מוגבלות “אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”.

אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל מופלים בכל תחומי החיים: שיעורי האבטלה בקרבם מרקיעי שחקים; רוב המקומות הציבוריים אינם נגישים; אנשים עם מוגבלות נשלחים כדבר שבשגרה לגור במוסדות מרוחקים ומבודדים מן החברה; ילדים עם צרכים מיוחדים נשלחים לבתי ספר מיוחדים, והמעטים במערכת החינוך הרגילה אינם מקבלים כמעט כל מענה לצורכיהם.

נושא העבודה: אפליה של עובדים עם מוגבלויות במקום עבודה

 בעבודה זו אתמקד בזכויות של אנשים מוגבלים במקום העבודה. בחרתי בנושא זה מכיוון שהוא לא נמצא גבוה בתודעה היומיומית של הציבור ישראלי למרות שהנושא בעל חשיבות רבה ונוגע לאוכלוסיה  גדולה הזקוקה לעזרתנו.

 בחלק הראשון של העבודה אציג  חוקים ותקנות הנוגעות להגנה על זכויות הפרט וזכויות אדם עם מוגבלות .

לאחר פרק תאורתי אראה דוגמאות למקרים ממציאות הקשורים בתעסוקת מוגבלים וכיצד הסתיימו. אציג תמונת מבט עולמית על הנושא מבחינה כמותית, היעדים לתעסוקה מוגנת בעולם מערבי ,היקף מועסקים במפעלים מוגנים במדינות מסוימות. .

בנוסף, אציג את מצב התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות בארץ בשנים האחרונות, סוגי תעסוקות שבהם הם לוקחים חלק פעיל, נתונים סטטיסטיים ועוד.

לאחר מכן, אציג תמונת מבט עולמית על הנושא מבחינה כמותית ואזכיר כמה חוקים ואמנות בינלאומיות הנוגעות לזכויות אנשים עם מוגבלות.

לקראת סוף העבודה אציג את הדרכים בהם החברה יכולה לעזור לאדם עם מוגבלות להשתלב בקהילה בביטחון ולהרגיש שווה בין כולם.

לפני מסקנותיי אציג את המבט לעתיד לגבי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

ולבסוף אציג סיכום ומסקנותיי לגבי “האם ישנה בארץ הפרת זכויות בתעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות”?

 שאלת המחקר -  האם ישנה בארץ הפרת זכויות בתעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות?

השערת המחקר – קיימת אפליה והפרת זכויות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

תוכן עניינים:

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מאז ומתמיד, מצליחות הפרסומות לאלכוהול למכור לנו לא רק את המשקה אלא הרבה יותר מכך. כמו במרבית הפרסומות בנות ימינו, לא ניתן להפריד בין המוצר לבין מערכת האסוציאציות הקשורות בו, ובין המוצר לבין המטען הרגשי הנלווה אליו. האלכוהול, כידוע, הוא הסם החוקי הנפוץ ביותר בארץ. בניגוד לרשימת האיסורים הארוכה המיוחסת לסמים – איסור החזקת כלים לשימוש, איסור החזקת סם, איסור שימוש בסם, איסור מכירה – האלכוהול חופשי לחלוטין, לפחות עבור הצעירים.

מאז ומתמיד, מצליחות הפרסומות לאלכוהול למכור לנו לא רק את המשקה אלא הרבה יותר מכך. כמו במרבית הפרסומות בנות ימינו, לא ניתן להפריד בין המוצר לבין מערכת האסוציאציות הקשורות בו, ובין המוצר לבין המטען הרגשי הנלווה אליו.

האלכוהול, כידוע, הוא הסם החוקי הנפוץ ביותר בארץ. בניגוד לרשימת האיסורים הארוכה המיוחסת לסמים – איסור החזקת כלים לשימוש, איסור החזקת סם, איסור שימוש בסם, איסור מכירה – האלכוהול חופשי לחלוטין, לפחות עבור הצעירים.

לכולם ידוע, כמובן, שאסור למכור אלכוהול לבני 18 ומטה. מה שלא ידוע הוא שהאיסור חל על המוכרים ולא על הקונים. כלומר, אסור למכור אבל מותר לקנות, מותר לשתות ועוד.

התרומה האפשרית של תרבות פרסום להאדרת שתיית האלכוהול כהתנהגות מוערכת, הכרוכה בסיכון, בגבורה, בחברותא תוך מתן לגיטימציה לשתיית אלכוהול בסיטואציות מעוררות סיכון, מעוררת שאלות אתיות מורכבות. האם יש לאפשר פרסום מוצר המסכן לא רק את צרכניו כי אם גם את סביבתם (בשל הקשר בין אלכוהול לבין אלימות או בין אלכוהול לבין תאונות דרכים)?

מצד שני, כיצד ניתן למנוע מתעשייה חוקית, במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, לקדם את מכירותיה? האם האחריות, בסופו של דבר, אינה צריכה להיות על הצרכנים?

גם החברה האמריקאית כבר למעלה משני עשורים נאבקת על מנת להמתיק את הנזק שנגרם ליחידים, משפחות ולחברה ע”י התנהגות השתייה המופרזת, התמידית ולעיתים שאי אפשר להבינה – אלה שאנו מכירים כאלכוהוליסטים. חלק חשוב מהאתגר החברתי המוצג ע”י אלכוהוליסטים היה הקושי מלהבין ולהגדיר את הבעיה המביכה ושלעיתים אי אפשר להשתלט עליה    Martin, C.S.  (2006) .

מטרת עבודה זו היא לבחון האם התביעה למוסר בעסקים פירושה הטלת הגבלות חמורות על פרסום מוצרי האלכוהול. הדיון בסוגיה זו הינו חלק מהדיון הכללי הבא לבחון האם מדיניות השיווק של התאגידים המסחריים הבינלאומיים עומדת בבחינה מוסרית.
באם כן, הריסון במערכת העסקית חייב לפעול מכיוון  והפרסומת הופכת להיות יותר ויותר אמצעי תקשורת עבור ההמונים. מוקצב לה שטח בעיתון, זמן שידור ברדיו ובטלוויזיה ולרשותה עומדים אנשי מקצוע מיומנים ואמצעי הפקה מתקדמים ומשוכללים. במשאבים אלו הפרסומת קונה לה השפעה, וזו הרי מטרתה. בדרך פעולה זו טמונה הסכנה שיהיה מי שיעשה שימוש לרעה בעצמתה.
 בפרק הראשון של העבודה אבצע סקירה ספרותית שתעיד על הסכנות הנובעות משימוש באלכוהול.
בפרק השני אדון בפרסום, השפעותיו על הצרכן, השפעות פרסום אלכוהול בפרט  על הצרכן בעזרת מחקרים שנעשו בנושא וכן ננסה לבדוק את ההיבט המוסרי שבפרסומת.

בפרק השלישי אעלה את שאלת המחקר שברצוני לבדוק. הפרק הרביעי ידון בהקשרים של האלכוהול והחוק, חוקים,  הגבלות ודרכי עקיפה.

בפרק החמישי אדון באחריותם המוסרית של חברות האלכוהול תוך שימוש בכמה גישות לקבלת החלטה מוסרית בארגון.
בפרק השישי אציין את אמצעי הריסון והפיקוח המוטלים על חברות האלכוהול, הן באמצעי ריסון חיצוני המטיל מגבלות על פרסום מוצרי אלכוהול  והן באמצעות ריסון פנימי המתבקש מניהול מוסרי של חברות ומתבקש נוכח המגבלות של הריסון החיצוני.
לבסוף,  אציג את מסקנותיי בדבר הצורך להטיל מגבלות חמורות על פרסום מוצרי אלכוהול   - חלק מהתביעה למוסר בעסקים ובעסקי האלכוהול בפרט.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית. אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות. בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית.

אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.

בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

בתחילה אציג את החוקים התומכים בנכים במדינת ישראל. לאחר מכן אציג את המצב בישראל ובעולם בנוגע לתעסוקה אצל נכים.

בסוף אציג מסקנות לשיפור המצב.

הרקע לחוק השיוויון

בישראל קיימת מציאות של אפליה מתמשכת כלפי אנשים עם מוגבלות .

האפליה כוללת:

1.    העדר נגישות לרוב המקומות הציבוריים, ולמידע;

2.    אפליה בתעסוקה-למעלה מ-70 אחוזים מקרב אנשים עם מוגבלויות קשות מובטלים; וכן 72 אחוזים מקרב אנשים עיוורים וכ- 20 אחוזים מקרב אנשים חרשים;

3.    העדר מסגרות נאותות לשיקום בקהילה- למעלה ממחצית האנשים שבבתי חולים פסיכיאטרים מאושפזים ללא צורך קליני ורק בשל העדר מסגרות בקהילה ;

4.    המשך הפניית אנשים עם מוגבלות שכלית למוסדות במקום לדיור בקהילה.

מתוך כ-7500 אנשים עם פיגור שכלי המתגוררים מחוץ לביתם, למעלה מ-6000 גרים במוסדות המוניים ומרוחקים ממקום יישוב.

הפער בין המציאות המתוארת לבין המצב הרצוי בתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות הוביל להכרה בצורך לחוקק חוק מיוחד, אשר יתמודד ישירות עם בעיית האפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ויוביל לשילובם בחברה .

תוכן עניינים

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

חברת נסטלה גלידות הינה חברה בת של אסם ועל כן נרחיב את תיאור החברה גם לחברת אסם מכיוון שאסם מהווה צד קשור מהותי מאד לנסטלה גלידות. קבוצת אסם נוסדה בשנת 1942 ואסם השקעות בע"מ הינה חברת האם המאגדת בתוכה את קבוצת חברות אסם. הקבוצה מייצרת ומשווקת כ- 2,000 פרטי מזון שונים, המיוצרים כיום בתשעה אתרי יצור ומשווקים באמצעות מרכזי הפצה אזוריים. כמו כן מייצאת הקבוצה לארצות שונות, בעיקר לאירופה. מניות החברה הונפקו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בשנת 1992.

חברת נסטלה גלידות הינה חברה בת של אסם ועל כן נרחיב את תיאור החברה גם לחברת אסם מכיוון שאסם מהווה צד קשור מהותי מאד לנסטלה גלידות.
קבוצת אסם נוסדה בשנת 1942 ואסם השקעות בע”מ הינה חברת האם המאגדת בתוכה את קבוצת חברות אסם. הקבוצה מייצרת ומשווקת כ- 2,000 פרטי מזון שונים, המיוצרים כיום בתשעה אתרי יצור ומשווקים באמצעות מרכזי הפצה אזוריים. כמו כן מייצאת הקבוצה לארצות שונות, בעיקר לאירופה. מניות החברה הונפקו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בשנת 1992.
אסם השקעות בע”מ  והחברות המוחזקות על ידה עוסקות בייצור ושיווק של מוצרי מזון בטמפרטורת החדר, מזון מצונן ומזון קפוא.
תחום המזון בטמפרטורת החדר כולל חטיפים מלוחים ומתוקים, מוצרי שוקולד ומוצרי מאפה כגון: עוגות, עוגיות, קרקרים, ביסקוויטים ודגני בוקר.

מגזר נוסף בתחום טמפרטורת החדר כולל בין היתר פסטה, מרקים, תבשילים, רטבים, שימורים, קפה ומזון לחיות מחמד.
המזון המצונן כולל בין השאר סלטים מוכנים וארוזים וכן פסטרמות ונקניקיות.
תחום המזון הקפוא כולל מוצרים מעובדים על בסיס של עוף והודו, מוצרי מאפה קפואים הנאפים בנקודות המכירה, תחליפי בשר ומוצרי מזון על בסיס ירקות, ארוחות מוכנות וגלידות.
חברת גלידות נסטלה הוקמה בשנת 1996, עת רכשו נסטלה ואסם את השליטה בסנוקרסט וטנא נגה גלידות, שהיו בבעלות תנובה. רכישה זו, סימנה את תחילתו של עידן חדש בשוק הגלידות הישראלי. לאחר כשלוש שנים בהן התבצע הייצור במפעלים הוותיקים – סנוקרסט בפתח תקווה וטנא נגה בקרית מלאכי – הוחלט על הקמת מפעל חדש בקרית מלאכי, ולאחד לתוכו את פעילות שני המפעלים. המותגים המובילים שלה הם: לה קרמריה, אקסטרים, מגה, קוקילידה.

לאחרונה רכשה אסם את יתרת המניות מתנובה, וכיום גלידות נסטלה נמצאת בבעלותה המלאה.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר