שכיחות הפדופיליה בישראל היא בגדר תעלומה. אף גורם מוסמך לא רוצה להתחייב על ממדי התופעה, כי אף גורם מוסמך לא ממש יודע את היקפה. הנתונים בארה"ב מדברים על לפחות חצי מיליון תקיפות חדשות של פדופילים מדי שנה. בישראל ידוע רק על פדופילים שנעצרים על ידי המשטרה ונשפטים. הנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות, זאת תופעה שלא נדע אף פעם את ההיקף שלה.

שכיחות הפדופיליה בישראל היא בגדר תעלומה. אף גורם מוסמך לא רוצה להתחייב על ממדי התופעה, כי אף גורם מוסמך לא ממש יודע את היקפה.

הנתונים בארה”ב מדברים על לפחות חצי מיליון תקיפות חדשות של פדופילים מדי שנה. בישראל ידוע רק על פדופילים שנעצרים על ידי המשטרה ונשפטים. הנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות, זאת תופעה שלא נדע אף פעם את ההיקף שלה.

כיום, מאות אלפי ילדים בעולם נופלים מדי שנה קורבן לעבירות מין. המספרים המדויקים אינם ידועים, אך ברור כי מאותם מקרים המדווחים מדי שנה, אינם אלא קצה הקרחון של בעיה קשה ורחבת היקף. מעבר למספרים היבשים מסתתרים ילדים הנפגעים בגופם ובעיקר בנפשם, ולעיתים קרובות נושאים איתם את הסוד והצלקות אל בגרותם, בצל המעיב על חייהם שנים רבות.

פגיעות מיניות בילדים היו קיימות מאז ומעולם, אך רק בשנים האחרונות החלה להתפתח בעולם ובישראל מודעות לקיומה של התופעה. יחד עם התגברות המודעות נוצרו גם שינויים בחקיקה ובכלל זה גם חובת הדיווח, אך עדיין קיימים לא מעט הכחשה והתכחשות לחומרת התופעה, היקפה ושכיחותה. עדיין קיימת נטייה לא להאמין לילדים ולחשוד בהם בפנטזיות ודמיון מפותח.

הגדרה של פדופיליה כוללת גילוי עריות ורובה מתבצע נגד ילדים בני חמש עד 11, וזאת הסיבה שקשה לאמוד את ממדי התופעה. ילדים קטנים לא תמיד מודעים שפוגעים בהם מינית ואם מדובר בגילוי עריות בתוך המשפחה, הדבר בדרך כלל מכוסה ומוסתר עמוק מאחורי חומות של שתיקה.

ברוב החברות עבירות מין נמנות עם החמורות שבעבירות, בייחוד כאשר הן נעשות כלפי קטינים או כלפי קבוצות חלשות אחרות.

שאלת החקר המונחת ביסוד עבודה זו היא: האם יש לסרס פדופילים סירוס כימי בכפייה כן או לא?

הגורמים שהביאו אותי לבחור בנושא זה היו המודעות שלי לנושא והנגיעה האישית העקיפה שלי לכך דרך עבודתי, אשר לצערי הרב גיליתי כי התעללות מינית בילדים היא תופעה רווחת.

כדי לענות על שאלת המחקר, אגדיר ראשית מהי פדופיליה בכלל, והתעללות מינית בילדים במשפחה בפרט. אעמוד על המאפיינים של המתעללים ואבחן את ההשלכות על ילדים החווים את החוויה הזאת, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. החלקים הבאים של העבודה יוקדשו לדרכי ההתמודדות של מערכת המשפט והחקיקה עם התופעה. בסיום אענה על שאלת המחקר, האם מצליחה המערכת החוקית והמשפטית לטפל בתופעת הפדופיליה, על ידי הגבלתם של פדופילים במקומות עבודה, והטיפול בהם.

 

 

מבוא

פרק 1: פרופיל הפדופיל

א. מאפייני הפדופיל

ב. מספרם של הפדופילים בחברה

ג. דפוסי התנהגות הפדופילים

ד. סוגי הפעילות והאספנות הפדופילית

 

פרק 2: ההשפעות על קורבן העבירה

א. הנזק לקורבן העבירה

ב. סיכום התוצאות הפסיכולוגיות  של תקיפה מינית

ג. ההשפעות העיקריות של תקיפה מינית

פרק 3: ענישה וטיפול

א. דרכי הטיפול המוצעים

ב. עיקור כימי בכפייה או במסגרת טיפול רפואי

ג. יוזמת חקיקה וחוקים למניעת הישנות פשעי מין

ד. הטיפול התרופתי בפדופילים

סיכום

ביבליוגרפיה

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

תופעת הפדופיליה מציינת סטייה מינית המאופיינת במשיכה מינית אב-נורמאלית לילדים, חסרי סימני בגרות משניים(אנגלהרד, מ' ,2000 , Howitt ,1995 DSM-IV, 1994,). חשוב להבהיר כי ישנו הבדל בין המתעללים מינית לבין הפדופילים . היות ולפדופילים יש העדפה מינית ברורה לילדים גם בפנטזיות מיניות וגם במעשים בפועל , לעומת המתעלל שעבורו קיום מגע מיני עם ילד תלוי בגורמים אחרים מלבד משיכה ארוטית כמו הסיטואציה הנידונה, תחושות חרדה מסוימות וכדומה ( אנגלהרד, מ' , 2000).עם זאת הפדופיל מאופיין בעוד מספר התנהגויות מין אב- נורמאליות, כגון אקהיביציוניזים, מציצנות ועוד . הקומבינציות הקימות רבות בצורות ובמשקלים שונים של הרכיבים הפאריפיליים (Yochelson & Samenow, 1993).

תופעת הפדופיליה מציינת סטייה מינית המאופיינת במשיכה מינית אב-נורמאלית לילדים, חסרי סימני בגרות משניים(אנגלהרד, מ’ ,2000 , Howitt ,1995 DSM-IV, 1994,). חשוב להבהיר כי ישנו הבדל בין המתעללים מינית לבין הפדופילים . היות ולפדופילים יש העדפה מינית ברורה לילדים גם בפנטזיות מיניות וגם במעשים בפועל , לעומת המתעלל שעבורו קיום מגע מיני עם ילד תלוי בגורמים אחרים מלבד משיכה ארוטית כמו הסיטואציה הנידונה, תחושות חרדה מסוימות וכדומה ( אנגלהרד, מ’ , 2000).עם זאת הפדופיל מאופיין בעוד מספר התנהגויות מין אב- נורמאליות, כגון אקהיביציוניזים, מציצנות ועוד . הקומבינציות הקימות רבות בצורות ובמשקלים שונים של הרכיבים הפאריפיליים (Yochelson & Samenow, 1993).

            עבודה זו תסקור ספרות העוסקת בתופעת הפדופיליה ותתחלק לשלושה פרקים כדלקמן:

-          פרק 1 יתאר את הקריטריונים לאבחון של התופעה הנדונה לפי ספר האבחון  הפסיכיאטרי האמריקאי – DSM-IV : הפדופיליה  לפי  ה DSN-IV.

-          פרק 2 יציג את הטיפולוגיה להיווצרות הפדופיל לפי הגישה הפסיכו דינאמית : הפסיכו-דינאמיקה מסבירה פדופיליה.

-          פרק 3 יעסוק באפשרויות הטיפול הקיימות בפדופיל במסגרת ההתמקדות בשיטות הטיפול הביהביוריסטיות : הטיפול הביהביוריסטי לפדופילים.    

 

 מבוא………………………………………………………………………………………………..עמ’ 2

פרק 1: הפדופיליה לפי ה- DSM-IV …………………………………………………………עמ’ 3 – 4

פרק 2 : הפסיכו-דינאמיקה מסבירה פדופיליה……………………………………………..עמ’ 5 – 6

פרק 3 :  הטיפול הביהביוריסטי לפדופילים…………………………………………………עמ’ 7 – 8

סיכום……………………………………………………………………………………………….עמ’ 9

רשימת מקורות……………………………………………………………………………………עמ’ 10

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

העלאת השאלה "מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?" מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות. okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

העלאת השאלה “מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?” מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות.

okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

בבואנו לשאול את השאלה הזו אנו למעשה מניחים כי האישה המוכה מונחת ע”י שתי מערכות שיקולים:

1)       הגורמים המניעים את האישה להישאר במסגרת המשפחתית.

2)       הגורמים המונעים ממנה לעזוב את המסגרת. (אבני, 1987).

קיימים חילוקי דעות בקרב המומחים לגבי מידת הלגיטימיות שבעצם העלאת השאלה, בעבודתי אתייחס לתופעת השארות הנשים המוכות מנקודת מבט לא ביקורתית ואטען כי השיקולים אשר בהן מתלבטות הנשים המוכות באשר לעזיבת מערכת היחסים האלימה או הישארותן בה הינם נורמטיביים וכי אין בבחירתה של האישה המוכה להישאר משום לקיחת אחריות ולו אף חלקית לאלימות. בעבודתי אנסה להביא תחילה את היקף תופעת השארות הנשים המוכות במערכת היחסים האלימה מתוך היקף התופעה הכללי וכן אתן התייחסות למצב בארץ .

בטיעוניי  לגבי הסיבות להשארות האישה המוכה  אפנה לשלושה תחומים מרכזיים: אסביר את השארות האישה כנובעת ממלכודת פסיכולוגית – אביא מספר תיאוריות ומודלים המסבירים את הישארות הנשים המוכות מתחום זה: ערך “עצמי” נמוך,חוסר אונים נלמד, תיאורית הצמידות טראומטית ומודל סינדרום שטוקהולם.

תוכן עניינים

מבוא	3
פרק 1 – היקף תופעת הישארות נשים מוכות במערכות אלימות	5
1.1 – קשיים במתן הערכה מדויקת להיקף התופעה	5
1.2 – הערכת היקף התופעה	5
1.3 -  המצב בישראל	5
1.4 – הערכת מספר הנשים הנשארות במערכת הזוגית האלימה	6
פרק 2 –  הסברים פסיכולוגים להישארות  האישה במערכת האלימה	7
2.1 – דימוי עצמי נמוך כגורם להישארות נשים	7
2.2 – חוסר אונים נלמד	8
2.3 – תיאורית הצמידות טראומטית	8
2.4 – סינדרום שטוקהולם	9
פרק 3 – הסברים חברתיים כלכליים להישארות במערכת האלימה	10
3.1 – תלות כלכלית כגורם להשארות הנשים	10
3.2 – מבנה חברה פטריארכאלי כגורם להשארות הנשים	11
3.3 – היעדר תמיכה של גורמים חברתיים כגורם להשארות	12
3.3.1  עובדים סוציאליים	12
3.3.2 מדיניות קפיטליסטית	12
3.3.3 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה	13
3.3.4 מערכת אכיפת החוק – דו”ח ועדת קרפ	13
פרק 4 –  סיפוק צרכי האישה כסיבה המביאה להישארותה.	14
4.1   צרכים פתולוגיים	14
4.1.1 – פתרון לא מוצלח ביחסי האובייקט	14
4.1.2 – מזוכיזם	14
4.2   צרכים נורמטיביים	15
4.2.1 אהבה	15
4.2.2   ילדים	16
4.2.3 – תקווה לשיפור מערכת היחסים בעתיד	16
4.2.4 – מין	17
סיכום	18
ביבליוגרפיה	20

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו "אהבה אחרת" (Kleinplatz, 2001). המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ'ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו “אהבה אחרת” (Kleinplatz, 2001).

המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ’ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos  שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים פורנוגרפיים, דרך ליטופים “תמימים” או באזורי גוף אינטימיים ועד אונס או מעשה סדום, שהם חדירה לגופו של הקורבן  (עדן, 1996). על פי האבחון והסיווג העולמי של הפסיכיאטריה, פדופיליה הינה “העדפה מינית כלפי ילדים, בדרך כלל שלפני ההתבגרות המינית או בתחילתה. פדופילים אחדים נמשכים לילדות, אחרים רק לילדים וחלקם מגלים עניין בשני המינים. אירוע יחיד, בעיקר כשהיוזם בעצמו ממתבגר, אינו מספיק לאבחנה של נטייה מתמדת או שלטת… אנשים המתעללים מינית בילדיהם שטרם הגיעו לבגרות מינית נוטים לעיתים להתקרב גם לילדים אחרים, אך בכל אחד משני המקרים מצביעה התנהגותם על פדופיליה” (איגוד הפסיכיאטריה בישראל-10 ICD, 1997). הפדופיל יכול להיות מכל שכבה באוכלוסיה ויכול לעסוק בכל מקצוע אפשרי, חלקם אף בעלי משפחות ובעלי מעמד חברתי וכלכלי גבוה (אביב, 2006).

 

הצג תקציר

מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מקובל לחשוב שרמת שביעות הרצון הכללית מהחיים של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכדומה) רוב האנשים ישמרו על רמת שביעות רצון זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות שביעות הרצון יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של שביעות רצון שקשה לחרוג ממנה ביום יום.

מחקר שהתפרסם לאחרונה מציג מבט אחר על האושר ושביעות הרצון וסותר את המחקרים הקודמים שנעשו בנושא. המחקר, שמתבסס על נתונים מעשרות מדינות (שמרכיבות 90% מאוכלוסיית העולם) ושנאספו במשך למעלה מ-25 שנה, מצביע שאושר הוא מושג הרבה יותר גמיש ומשתנה ממה שנהוג היה לחשוב קודם .

במחקר הנוכחי החלטנו להתמקד בבדיקת הקשר בין דפוס ההתקשרות לבין שביעות רצון ותחושת רווחה כללית של הפרט.

השאלה עליה נרצה לענות במחקר זה היא :  מהו הקשר בין סגנון ההתקשרות ושביעות רצון כללית  מהחיים.

אנו נשתמש בניתוחים כמותיים על מנת לבדוק את הקשר בין שני המשתנים שלנו ונבדוק האם הנתונים הכמותיים עונים לנו על שאלת המחקר ומוכיחים את השערות המחקר שלנו כנכונות.

כמו כן, אנו נבצע מחקר תיאורטי שמתבסס על מחקרי עבר ונשען על שני המשתנים שלנו (סגנונות התקשרות ושביעות רצון כללית מהחיים) על מנת לענות על שאלת המחקר ולהוכיח את השערות המחקר שלנו.

משתנים: במחקר זה נבדוק שני משתנים:

א.      סגנונות התקשרות.

ב.      שביעות רצון כללית מהחיים.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר