העלאת השאלה "מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?" מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות. okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

העלאת השאלה “מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?” מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות.

okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

בבואנו לשאול את השאלה הזו אנו למעשה מניחים כי האישה המוכה מונחת ע”י שתי מערכות שיקולים:

1)       הגורמים המניעים את האישה להישאר במסגרת המשפחתית.

2)       הגורמים המונעים ממנה לעזוב את המסגרת. (אבני, 1987).

קיימים חילוקי דעות בקרב המומחים לגבי מידת הלגיטימיות שבעצם העלאת השאלה, בעבודתי אתייחס לתופעת השארות הנשים המוכות מנקודת מבט לא ביקורתית ואטען כי השיקולים אשר בהן מתלבטות הנשים המוכות באשר לעזיבת מערכת היחסים האלימה או הישארותן בה הינם נורמטיביים וכי אין בבחירתה של האישה המוכה להישאר משום לקיחת אחריות ולו אף חלקית לאלימות. בעבודתי אנסה להביא תחילה את היקף תופעת השארות הנשים המוכות במערכת היחסים האלימה מתוך היקף התופעה הכללי וכן אתן התייחסות למצב בארץ .

בטיעוניי  לגבי הסיבות להשארות האישה המוכה  אפנה לשלושה תחומים מרכזיים: אסביר את השארות האישה כנובעת ממלכודת פסיכולוגית – אביא מספר תיאוריות ומודלים המסבירים את הישארות הנשים המוכות מתחום זה: ערך “עצמי” נמוך,חוסר אונים נלמד, תיאורית הצמידות טראומטית ומודל סינדרום שטוקהולם.

תוכן עניינים

מבוא	3
פרק 1 – היקף תופעת הישארות נשים מוכות במערכות אלימות	5
1.1 – קשיים במתן הערכה מדויקת להיקף התופעה	5
1.2 – הערכת היקף התופעה	5
1.3 -  המצב בישראל	5
1.4 – הערכת מספר הנשים הנשארות במערכת הזוגית האלימה	6
פרק 2 –  הסברים פסיכולוגים להישארות  האישה במערכת האלימה	7
2.1 – דימוי עצמי נמוך כגורם להישארות נשים	7
2.2 – חוסר אונים נלמד	8
2.3 – תיאורית הצמידות טראומטית	8
2.4 – סינדרום שטוקהולם	9
פרק 3 – הסברים חברתיים כלכליים להישארות במערכת האלימה	10
3.1 – תלות כלכלית כגורם להשארות הנשים	10
3.2 – מבנה חברה פטריארכאלי כגורם להשארות הנשים	11
3.3 – היעדר תמיכה של גורמים חברתיים כגורם להשארות	12
3.3.1  עובדים סוציאליים	12
3.3.2 מדיניות קפיטליסטית	12
3.3.3 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה	13
3.3.4 מערכת אכיפת החוק – דו”ח ועדת קרפ	13
פרק 4 –  סיפוק צרכי האישה כסיבה המביאה להישארותה.	14
4.1   צרכים פתולוגיים	14
4.1.1 – פתרון לא מוצלח ביחסי האובייקט	14
4.1.2 – מזוכיזם	14
4.2   צרכים נורמטיביים	15
4.2.1 אהבה	15
4.2.2   ילדים	16
4.2.3 – תקווה לשיפור מערכת היחסים בעתיד	16
4.2.4 – מין	17
סיכום	18
ביבליוגרפיה	20

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. על אף העבודה כי החברה היישובית התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, ועף אף העובדה כי נשים כמוגברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות. השוויון היה יותר סיסמא מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים, ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות (הרצוג 2000 ). הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר הושגה רק לאחר מאבק והתארגנות פוליטית של נשים. זכות הבחירה לנשים בעולם הושגה לאחר מאבק ממושך וקשה, שהחל בשנות השבעים של המאה ה- 19 (מלמן 1993). גם בישראל שלפני קום

ההיסטוריה של נשים בישראל מתחילה במאבק על שוויון. על אף העבודה כי החברה היישובית  התארגנה כחברה חדשה שאימצה לעצמה רעיונות דמוקרטיים של שוויון, ועף אף העובדה כי נשים כמוגברים הצטרפו לתנועות החלוציות, לכיבוש העבודה, לבניית התרבות והחברה העברית, לקיבוצים ולמחתרות. השוויון היה יותר סיסמא מאשר מציאות בפועל. בכל אחת מהמסגרות נדחקו הנשים לתפקידים שוליים, ונאלצו להיאבק על זכותן להשתתף כשוות (הרצוג  2000 ). 

הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר הושגה רק לאחר מאבק והתארגנות פוליטית של נשים. זכות הבחירה לנשים בעולם הושגה לאחר מאבק ממושך וקשה, שהחל בשנות השבעים של המאה ה- 19 (מלמן 1993). גם בישראל שלפני קום המדינה הייתה האישה נתונה במאבק על זכות יסודית זו, על אף כי כבר ב-1897 הצהירה ההסתדרות הציונית על שוויון האישה היהודית וזכותה לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני (הרצוג 2000).

הענקת זכות בחירה לנשים בראשית שנות העשרים של המאה ה- 20 העמידה את היישוב בשורה אחת עם הראשונות שבדמוקרטיות המערביות. ארגוני נשים כמו התאחדות נשים לשיווי זכויות, מועצת הפועלות ואחרים רשמו לזכותם פעילויות חשובות לקידום מעמד הנשים ביישוב. על מגילת העצמאות חתומות שתי נשים – גולדה מאיר כאחת מנציגות תנועת העבודה ורחל כגן כנציגת מפלגת הנשים. המגילה עצמה כוללת הצהרה על שוויון ללא הבדל מין כאחת מאבני היסוד של המדינה:

הכרזת העצמאות קובעת את עקרון זכויות האדם, שוויון זכויות האזרח, כעקרון בסיסי של מדינת ישראל. מאוחר יותר נחקקו חוקים ברוח זו, כולל שני חוקי יסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. שני החוקים הללו מהווים בסיס לחוקה העתידית של ישראל.

תוכן עניינים

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית. אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות. בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

אדם עם מוגבלות נפשית הוא אדם בעל כל לקות נפשית שיש לו מוגבלות להיחקר ולתת עדות, כלומר זה לא חייב להיות לקות נפשית פסיכיאטרית.

אדם עם מוגבלות שכלית זה אדם עם פיגור שכלי, או עם לקות שכלית אחרת שלא יכול להיחקר בגינה, או אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.

בעבודה זו אבחן האם למרות החקיקה בנושא השוויון עדיין מוגבלים נפשיים מופלים לרעה בשוק העבודה?

בתחילה אציג את החוקים התומכים בנכים במדינת ישראל. לאחר מכן אציג את המצב בישראל ובעולם בנוגע לתעסוקה אצל נכים.

בסוף אציג מסקנות לשיפור המצב.

הרקע לחוק השיוויון

בישראל קיימת מציאות של אפליה מתמשכת כלפי אנשים עם מוגבלות .

האפליה כוללת:

1.    העדר נגישות לרוב המקומות הציבוריים, ולמידע;

2.    אפליה בתעסוקה-למעלה מ-70 אחוזים מקרב אנשים עם מוגבלויות קשות מובטלים; וכן 72 אחוזים מקרב אנשים עיוורים וכ- 20 אחוזים מקרב אנשים חרשים;

3.    העדר מסגרות נאותות לשיקום בקהילה- למעלה ממחצית האנשים שבבתי חולים פסיכיאטרים מאושפזים ללא צורך קליני ורק בשל העדר מסגרות בקהילה ;

4.    המשך הפניית אנשים עם מוגבלות שכלית למוסדות במקום לדיור בקהילה.

מתוך כ-7500 אנשים עם פיגור שכלי המתגוררים מחוץ לביתם, למעלה מ-6000 גרים במוסדות המוניים ומרוחקים ממקום יישוב.

הפער בין המציאות המתוארת לבין המצב הרצוי בתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות הוביל להכרה בצורך לחוקק חוק מיוחד, אשר יתמודד ישירות עם בעיית האפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ויוביל לשילובם בחברה .

תוכן עניינים

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

עבודה זו מבקשת לבחון את המניעים ברשת החברתית Facebook בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בישראל, תוך ניתוח הממצאים על פי תיאורית השימושים וסיפוקים כפי שנעשה במחקרם של (Nyland, 2007; Papacharissi and Rubin, 2000; Raacke & Bonds-Raacke 2008). השערות המחקר נוגעות לשני היבטים שונים של המניעים ושימושים ברשת Facebook: ההשערה הראשונה מסיקה כי המניע לשימוש ברשת Facebook נובע מהצורך להציץ לחייהם של אחרים וההשערה השנייה מסיקה כי השימוש ברשת Facebook נובע מהצורך להיות מעודכן ומקושר. הממצאים מספקים תמיכה מלאה הן בהשערה הראשונה והן בהשערה השנייה. זאת ועוד, נמצא דמיון מועט בין השימושים ברשת

עבודה זו מבקשת לבחון את המניעים ברשת החברתית Facebook בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בישראל, תוך ניתוח הממצאים על פי תיאורית השימושים וסיפוקים כפי שנעשה במחקרם של  (Nyland, 2007; Papacharissi and Rubin, 2000; Raacke & Bonds-Raacke 2008). השערות המחקר נוגעות לשני היבטים שונים של המניעים ושימושים ברשת Facebook: ההשערה הראשונה מסיקה כי המניע לשימוש ברשת Facebook נובע מהצורך להציץ לחייהם של אחרים וההשערה השנייה מסיקה כי השימוש ברשת Facebook נובע מהצורך להיות מעודכן ומקושר. הממצאים מספקים תמיכה מלאה הן בהשערה הראשונה והן בהשערה השנייה. זאת ועוד, נמצא דמיון מועט בין השימושים ברשת החברתית Facebook בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בישראל לשימושים שנמצאו בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בארה”ב.

מרבית המחקרים בנושא Facebook בחנו את הנושאים: חדירה לפרטיות, פלישה לאינטימיות ובידוד חברתי בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בארה”ב. לכן אנסה במחקר זה למצוא הבדלים בין אוכלוסיית הסטודנטים בישראל ובארה”ב. לפיכך, 40 סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת ת”א ובית הספר לתקשורת מילאו שאלון שכלל בתוכו שאלות הקשורות ל: שימושים ברשת, המניעים לכך, פרסום פרטים, שיתופיות ושימוש בפונקצית התמונות. הפרמטרים שמופיעים בשאלות נלקחו מתוך מאמרים מהסקירה הספרותית שבחנו גם כן את השימושים ברשת חברתית ומידע אישי של החוקרת.  

מתודולוגיה – איסוף הנתונים נעשה בין החודשים יוני לאוגוסט 2008, על ידי סקר באמצעות שאלון שחולק בצורה אקראית לסטודנטים. כלי מחקר זה מאפשר מדידת עמדות ומביא לתוצאות מדויקות וכן מאפשר גישה לאוכלוסיה רחבה.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

האינטרנט בישראל הפך לכלי תקשורת המוני מרכזי, המגשר על בעיית המרחק, מאפשר לתקשר עם כל העולם בכל זמן, וכן להעביר ולקבל מסר מכל מקום, בכל זמן שהוא. לאינטרנט אין גבולות גיאוגרפיים או גיאו – פוליטיים. המדיום הינו גם פקס, מחשב, טלוויזיה, טלפון… הרשת מקיימת את ההבחנה בין תשתיות לתכנים, מאפשר ריבוי וגיוון בתכנים ומעניקה חופש בחירה מלא לצרכן, כך שהגולש לא רק צרכן אלא אף משתמש פעיל. לכפר הגלובלי יש כעת כלי תקשורת משותף, על מדינתי" (גרסטנפלד וויילר, 2002).

האינטרנט בישראל הפך לכלי תקשורת המוני מרכזי, המגשר על בעיית המרחק, מאפשר לתקשר עם כל העולם בכל זמן, וכן להעביר ולקבל מסר מכל מקום, בכל זמן שהוא. לאינטרנט אין גבולות גיאוגרפיים או גיאו – פוליטיים. המדיום הינו גם פקס, מחשב, טלוויזיה, טלפון… הרשת מקיימת את ההבחנה בין תשתיות לתכנים, מאפשר ריבוי וגיוון בתכנים ומעניקה חופש בחירה מלא לצרכן, כך שהגולש לא רק צרכן אלא אף משתמש פעיל. לכפר הגלובלי יש כעת כלי תקשורת משותף, על מדינתי” (גרסטנפלד וויילר, 2002).

אבחן את שאלת המחקר באמצאות סקירת מאמרים אשר משוחחים בנושא. את העבודה חילקתי לשלושה חלקים על מנת לבחון בצורה כרונולוגית את השאלה.

בפרק הראשון : האינטרנט – התפתחות וחשיבות חברתית- בפרק זה אבחן את התפתחותו של האינטרנט. אבחן מדוע האינטרנט נוצר, את ההתקדמות שעבר עד ה-WWW, אבחן את הפופולאריות ההולכת וגדלה של האינטרנט. כמו כן, אציג את היתרונות והחסרונות של רשת האינטרנט.

בפרק השני – תקשורת בין אישית, קשרים חברתיים ומשפחתיים בכלל. בפרק הזני אבחן מהי תקשורת בין אישית ואדגים את השינוי שתקשורת זו עברה עם כניסת האינטרנט לחיינו.

הפרק השלישי – תקשורת בין אישית וירטואליים באינטרנט בפרט. הינו לטעמי הפרק החשוב ביותר בעבודה. בפרק הזה אבחן מספר דברים: אבחן מהי תקשורת וירטואלית, אבחן מהי קהילה וירטואלית, אבחן מהי רשת חברתית ולבסוף אבחן את אתר פייסבוק כדוגמא לרשת חברתית.

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר