עבודה זו שעניינה זכויות אזרחיות כוללת בתוכה רשימת זכויות אדם. אני אדום תדון בזכות אחת מיני רבות, הזכות להורות, שהינה זכות יסוד ונגזרת מהזכות לחירות ולאוטונומיה. הזכות להורות, היינו, הזכות להקים משפחה היא אחת מזכויות האדם זכות זו הולכת ומתבססת באמצעות אמנות ומניפסטים לזכויות אדם. הזכות להורות נושאת בחובו חובות הוריות שהינם זכויותיו של הילד. [...]

עבודה זו שעניינה זכויות אזרחיות כוללת בתוכה רשימת זכויות אדם. אני אדום תדון בזכות אחת מיני רבות, הזכות להורות, שהינה זכות יסוד ונגזרת מהזכות לחירות ולאוטונומיה. הזכות להורות, היינו, הזכות להקים משפחה היא אחת מזכויות האדם זכות זו הולכת ומתבססת באמצעות אמנות ומניפסטים לזכויות אדם. הזכות להורות נושאת בחובו חובות הוריות שהינם זכויותיו של הילד. באמנה לזכויות הילד מצוינות זכויות הילד, כגון, הזכות לחינוך, לטיפול רפואי, להגנה וכו’. הזכות להורות בכל הנוגע במשפט זכויות האדם, נתפשת כזכות יסוד שכוללת בחובה את הזכות לחירות ולאוטונומיה, ממנה נגזרות זכויות משנה חברתיות ואישיות למשל, זכות רגשית ואנושית להעמיד צאצאים ולהשאיר חותם גנטי, הזכות לטפל בילד לגדלו ולחנכו. רוב רובם של בני האדם רוצים לממש את הזכות ההורית באמצעות הולדה טבעית, זכות זו מוקנית לכל אדם מעצם היותו בן אנוש. כיום, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לממש את הזכות ההורית באמצעי טכנולוגיה מתפתחים. אולם, הזכות ההורית באופן הזה איננה פתוחה לכל אחד ואחת ותלויה בקריטריונים מסוימים שאותם אציג במהלך העבודה. דוגמה מצערת לכך ניתן לראות בכתבה שהתפרסמה באוגוסט “אפליה ב”שערי צדק”: טיפולי הפריה – לנשואות כדת בלבד”, מרמזת על הבעייתיות בסוגיה זו ועל ההפליה בנושא. אחדד נקודה זו, על מנת להסביר את הדילמה בעבודה: הזכות להורות הינה זכות יסוד והינה מוקנית לכל בני האדם באופן שווה מעצם היותם בני אדם. כיום, האפשרויות הטכנולוגיות מאפשרות להיות הורים שלא כדרך הטבע בלבד, אלא באמצעות עזרים טכנולוגיים, כגון, הפריה חוץ גופית, אם פונדקאית ועוד. הזכות להורות באמצעות הטכנולוגיות החדשות איננה ניתנת ומוענקת באופן שווה לכלל האוכלוסייה, ומשכך ספק אם מתיישבת עם עקרונות השוויון עליהם מושתת מדינת ישראל הדמוקרטית. האמירה שלי בעבודה, כי הזכות להורות חייבת לכלול לא רק את הזכות ללדת בהולדה טבעית, אלא גם את הזכות להוליד בעזרת הטכנולוגיה המתפתחת באופן שווה כאילו היה מדובר בהולדה טבעית. למצער, זכות זו לא מוענקת באופן שוויוני לכלל האוכלוסייה, כפי שמוענקת הזכות להורות כדרך הטבע באופן שוויוני. משכך, קיימת בעייתיות במצב בו הזכות להורות בהולדה טבעית היא זכות מוכרת ומבוססת, בעוד הזכות להולדה בעזרה רפואית, כמו הפריה חוץ גופית, פונדקאות וכו’, נמדדת בקריטריונים מסוימים. האם הדבר ראוי? בפרק הראשון, אסקור סקירה כללית בנושא זכויות אדם ואזרח בפרק השני, במסגרת השיח של זכויות אדם ואזרח, תדון הזכות הספציפית, היא הזכות להורות, אדון בתפישה העקרונית של הזכות מבחינה חוקתית, בהמשך אציג אמצעים טכנולוגיים שונים המאפשרים את מימוש הזכות להורות, אבחן האם אמצעים אלו ניתנים באופן שווה לכלל הפרטים בחברה, בהתאם לעקרון השוויון וערכי היסוד במדינתנו, או שמא המדינה נוטלת ו/או חוסמת את זכותו הטבעית של פרטים מסוימים בחברה להיות הורים. בפרק השלישי, אדון בשינויים התפישתיים במושג הורות, מושג שזכה להמשגה שונה עם השתנות החיים המודרניים. כמו כן קורטוב פילוסופי באשר לתורתו של רולס יינתן בפרק זה. לבסוף בפרק הסיכום, ננסה לענות על הדילמה: האם הזכות להורות באמצעות הולדה טבעית שווה וזהה לזכות ההורית באמצעים טכנולוגיים, ובאופן המתיישבה עם עקרונות השוויון והחירות של מדינת ישראל.

 

האם הזכות להורות ולהולדה טבעית, שוויונית לזכות ההורות ולהולדה באמצעים טכנולוגיים, והאם מתיישבת עם עקרונות השוויון והחירות של מדינת ישראל

 

1. מבוא………………………………………………………….עמ’ 3-4

2. פרק ראשון- מהן זכויות האדם, ומה תפקידן בחברה שלדעתי ראוי לחיות בה?…………………………………………………………..עמ’ 5-9

3. פרק 2 – רבדים בזכות להורות……………………………עמ’ 10-20

   זכות האדם והאזרח

   הזכות להורות במדינת ישראל

   מימוש הזכות להורות על ידי טיפולי פוריות-זכות חיובית

   מימוש הזכות להורות בתהליך פונדקאות – זכות שלילית

   הזכות להורות בהקשר של זכויות אדם

   הזכות להורות כהורות יחסית

   הזכויות הנוספות שעומדות מולה

   עקרונות הצדק השוויון והחירות, תוך המשגה של הזכות להורות

    

4. פרק 3 – פתרונות להעדפת הזכות ההורית……………….עמ’ 21-22

5. סיכום………………………………………………… עמ’ 23

6. ביבליוגרפיה(כללי ציטוט APA)………………………….עמ’ 24-25

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

העלאת השאלה "מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?" מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות. okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

העלאת השאלה “מדוע נשים מוכות נשארות במערכת האלימה?” מניחה באופן סמוי כי הצעד הנכון שעל הנשים המוכות לבצע הוא לעזוב את המערכת האלימה כי זו ההנחה הנורמטיבית ולמעשה מדגישה בכך השאלה את חריגותן של הנשים המוכות הנשארות.

okon (1988) רואה את השאלה כמרמזת על סטייתן של הנשארות במערכת הזוגית האלימה וכמטילה עליהן את האחריות לאלימות בכך שאינן דואגות להפסקתה על ידי עזיבתן. כותבים בעלי גישה פמיניסטית רואים את השאלה כמייצגת קו מחקרי המושרש בחברה הפטריאכלית ונוטה להאשים את האישה המוכה באופן גלוי או מרומז (Bogard, 1984).

בבואנו לשאול את השאלה הזו אנו למעשה מניחים כי האישה המוכה מונחת ע”י שתי מערכות שיקולים:

1)       הגורמים המניעים את האישה להישאר במסגרת המשפחתית.

2)       הגורמים המונעים ממנה לעזוב את המסגרת. (אבני, 1987).

קיימים חילוקי דעות בקרב המומחים לגבי מידת הלגיטימיות שבעצם העלאת השאלה, בעבודתי אתייחס לתופעת השארות הנשים המוכות מנקודת מבט לא ביקורתית ואטען כי השיקולים אשר בהן מתלבטות הנשים המוכות באשר לעזיבת מערכת היחסים האלימה או הישארותן בה הינם נורמטיביים וכי אין בבחירתה של האישה המוכה להישאר משום לקיחת אחריות ולו אף חלקית לאלימות. בעבודתי אנסה להביא תחילה את היקף תופעת השארות הנשים המוכות במערכת היחסים האלימה מתוך היקף התופעה הכללי וכן אתן התייחסות למצב בארץ .

בטיעוניי  לגבי הסיבות להשארות האישה המוכה  אפנה לשלושה תחומים מרכזיים: אסביר את השארות האישה כנובעת ממלכודת פסיכולוגית – אביא מספר תיאוריות ומודלים המסבירים את הישארות הנשים המוכות מתחום זה: ערך “עצמי” נמוך,חוסר אונים נלמד, תיאורית הצמידות טראומטית ומודל סינדרום שטוקהולם.

תוכן עניינים

מבוא	3
פרק 1 – היקף תופעת הישארות נשים מוכות במערכות אלימות	5
1.1 – קשיים במתן הערכה מדויקת להיקף התופעה	5
1.2 – הערכת היקף התופעה	5
1.3 -  המצב בישראל	5
1.4 – הערכת מספר הנשים הנשארות במערכת הזוגית האלימה	6
פרק 2 –  הסברים פסיכולוגים להישארות  האישה במערכת האלימה	7
2.1 – דימוי עצמי נמוך כגורם להישארות נשים	7
2.2 – חוסר אונים נלמד	8
2.3 – תיאורית הצמידות טראומטית	8
2.4 – סינדרום שטוקהולם	9
פרק 3 – הסברים חברתיים כלכליים להישארות במערכת האלימה	10
3.1 – תלות כלכלית כגורם להשארות הנשים	10
3.2 – מבנה חברה פטריארכאלי כגורם להשארות הנשים	11
3.3 – היעדר תמיכה של גורמים חברתיים כגורם להשארות	12
3.3.1  עובדים סוציאליים	12
3.3.2 מדיניות קפיטליסטית	12
3.3.3 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה	13
3.3.4 מערכת אכיפת החוק – דו”ח ועדת קרפ	13
פרק 4 –  סיפוק צרכי האישה כסיבה המביאה להישארותה.	14
4.1   צרכים פתולוגיים	14
4.1.1 – פתרון לא מוצלח ביחסי האובייקט	14
4.1.2 – מזוכיזם	14
4.2   צרכים נורמטיביים	15
4.2.1 אהבה	15
4.2.2   ילדים	16
4.2.3 – תקווה לשיפור מערכת היחסים בעתיד	16
4.2.4 – מין	17
סיכום	18
ביבליוגרפיה	20

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בשנת 1994 מחקר נוסף הוביל את ה- DSM-IV (1994) להבחין בין הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, וחוסר קשב היפראקטיבי\אימפולסיבי. דבר זה משנה את חוסר ההבחנה בין ADD לADHD. לפי אדוארדס (Edwards, 2009) חוקרים רבים הסכימו עם ההבחנה של ה- DSM-IV-TR (2000) בה התייחסו לשלושה מאפיינים עיקריים של ADHD: חוסר קשב.

בשנת 1994 מחקר נוסף הוביל את ה- DSM-IV (1994) להבחין בין הסימפטומים של  הפרעות קשב וריכוז, וחוסר קשב היפראקטיבי\אימפולסיבי. דבר זה משנה את חוסר ההבחנה בין ADD לADHD. לפי אדוארדס (Edwards, 2009)   חוקרים רבים הסכימו עם ההבחנה של ה- DSM-IV-TR (2000) בה התייחסו לשלושה מאפיינים עיקריים של ADHD:

1. חוסר קשב.
2. היפראקטיביות\אימפולסיביות.
3. שילוב של השניים.

בעבודה זו נבחן 3 סוגים ונים של תוכניות טלוויזיה מודרניות ונבחן את השפעתן על קשר וריכוז התוכניות שיבחנו הן:

1. חדשות.
2. דוקו-ריאליטי.
3. ריאליטי.

מתודולוגיה: על מנת לבחון את שאלת המחקר תחילה אציג מחקרים אשר משוחחים על משתני מחקרי כגון: טלוויזיה, ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) וכמובן – תוכניות ריאליטי. בסוף אבחן 10 ראיונות שערכתי עם מרואיינים שאוהבים את ז’אנר הריאליטי. בראיונות בחנתי את עמדתם לגבי:

• מסכים מפוצלים.
• פרסומות שמופיעות על המסך.
• ועוד.

>

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו "אהבה אחרת" (Kleinplatz, 2001). המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ'ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים

תופעת הפדופיליה הינה הפרעה מתוך קבוצת הפרעות הפרא- פיליה הכוללת הפרעות מיניות כגון פטישיזם, אקסהבציוניזם ופדופיליה. פרא פיליה ביוונית משמעו “אהבה אחרת” (Kleinplatz, 2001).

המונח פדופיליה הוגדר לראשונה במאה התשע עשרה על ידי הפסיכיאטר הגרמני ריצ’ארד וון קראפט כמצב בו מבוגר נמשך מבחינה ארוטית לילד. החוקר עדן מצא כי המונח פדופיליה נגזר משתי מילים: המילה היוונית paidagogos  שמשמעותה- מחנך, מוליד ילדים ומהמילה philia שמובנה- אהבה. המושג כולל קשת רחבה של התנהגויות מיניות עם ילדים, החל מחשיפת איבר מין בפני ילד, ללא מגע גופני עם הילד, הטרדה מינית כמו ניבולי פה, הצעות מגונות או צפייה משותפת בסרטים פורנוגרפיים, דרך ליטופים “תמימים” או באזורי גוף אינטימיים ועד אונס או מעשה סדום, שהם חדירה לגופו של הקורבן  (עדן, 1996). על פי האבחון והסיווג העולמי של הפסיכיאטריה, פדופיליה הינה “העדפה מינית כלפי ילדים, בדרך כלל שלפני ההתבגרות המינית או בתחילתה. פדופילים אחדים נמשכים לילדות, אחרים רק לילדים וחלקם מגלים עניין בשני המינים. אירוע יחיד, בעיקר כשהיוזם בעצמו ממתבגר, אינו מספיק לאבחנה של נטייה מתמדת או שלטת… אנשים המתעללים מינית בילדיהם שטרם הגיעו לבגרות מינית נוטים לעיתים להתקרב גם לילדים אחרים, אך בכל אחד משני המקרים מצביעה התנהגותם על פדופיליה” (איגוד הפסיכיאטריה בישראל-10 ICD, 1997). הפדופיל יכול להיות מכל שכבה באוכלוסיה ויכול לעסוק בכל מקצוע אפשרי, חלקם אף בעלי משפחות ובעלי מעמד חברתי וכלכלי גבוה (אביב, 2006).

 

הצג תקציר

שכיחות הפדופיליה בישראל היא בגדר תעלומה. אף גורם מוסמך לא רוצה להתחייב על ממדי התופעה, כי אף גורם מוסמך לא ממש יודע את היקפה. הנתונים בארה"ב מדברים על לפחות חצי מיליון תקיפות חדשות של פדופילים מדי שנה. בישראל ידוע רק על פדופילים שנעצרים על ידי המשטרה ונשפטים. הנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות, זאת תופעה שלא נדע אף פעם את ההיקף שלה.

שכיחות הפדופיליה בישראל היא בגדר תעלומה. אף גורם מוסמך לא רוצה להתחייב על ממדי התופעה, כי אף גורם מוסמך לא ממש יודע את היקפה.

הנתונים בארה”ב מדברים על לפחות חצי מיליון תקיפות חדשות של פדופילים מדי שנה. בישראל ידוע רק על פדופילים שנעצרים על ידי המשטרה ונשפטים. הנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות, זאת תופעה שלא נדע אף פעם את ההיקף שלה.

כיום, מאות אלפי ילדים בעולם נופלים מדי שנה קורבן לעבירות מין. המספרים המדויקים אינם ידועים, אך ברור כי מאותם מקרים המדווחים מדי שנה, אינם אלא קצה הקרחון של בעיה קשה ורחבת היקף. מעבר למספרים היבשים מסתתרים ילדים הנפגעים בגופם ובעיקר בנפשם, ולעיתים קרובות נושאים איתם את הסוד והצלקות אל בגרותם, בצל המעיב על חייהם שנים רבות.

פגיעות מיניות בילדים היו קיימות מאז ומעולם, אך רק בשנים האחרונות החלה להתפתח בעולם ובישראל מודעות לקיומה של התופעה. יחד עם התגברות המודעות נוצרו גם שינויים בחקיקה ובכלל זה גם חובת הדיווח, אך עדיין קיימים לא מעט הכחשה והתכחשות לחומרת התופעה, היקפה ושכיחותה. עדיין קיימת נטייה לא להאמין לילדים ולחשוד בהם בפנטזיות ודמיון מפותח.

הגדרה של פדופיליה כוללת גילוי עריות ורובה מתבצע נגד ילדים בני חמש עד 11, וזאת הסיבה שקשה לאמוד את ממדי התופעה. ילדים קטנים לא תמיד מודעים שפוגעים בהם מינית ואם מדובר בגילוי עריות בתוך המשפחה, הדבר בדרך כלל מכוסה ומוסתר עמוק מאחורי חומות של שתיקה.

ברוב החברות עבירות מין נמנות עם החמורות שבעבירות, בייחוד כאשר הן נעשות כלפי קטינים או כלפי קבוצות חלשות אחרות.

שאלת החקר המונחת ביסוד עבודה זו היא: האם יש לסרס פדופילים סירוס כימי בכפייה כן או לא?

הגורמים שהביאו אותי לבחור בנושא זה היו המודעות שלי לנושא והנגיעה האישית העקיפה שלי לכך דרך עבודתי, אשר לצערי הרב גיליתי כי התעללות מינית בילדים היא תופעה רווחת.

כדי לענות על שאלת המחקר, אגדיר ראשית מהי פדופיליה בכלל, והתעללות מינית בילדים במשפחה בפרט. אעמוד על המאפיינים של המתעללים ואבחן את ההשלכות על ילדים החווים את החוויה הזאת, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. החלקים הבאים של העבודה יוקדשו לדרכי ההתמודדות של מערכת המשפט והחקיקה עם התופעה. בסיום אענה על שאלת המחקר, האם מצליחה המערכת החוקית והמשפטית לטפל בתופעת הפדופיליה, על ידי הגבלתם של פדופילים במקומות עבודה, והטיפול בהם.

 

 

מבוא

פרק 1: פרופיל הפדופיל

א. מאפייני הפדופיל

ב. מספרם של הפדופילים בחברה

ג. דפוסי התנהגות הפדופילים

ד. סוגי הפעילות והאספנות הפדופילית

 

פרק 2: ההשפעות על קורבן העבירה

א. הנזק לקורבן העבירה

ב. סיכום התוצאות הפסיכולוגיות  של תקיפה מינית

ג. ההשפעות העיקריות של תקיפה מינית

פרק 3: ענישה וטיפול

א. דרכי הטיפול המוצעים

ב. עיקור כימי בכפייה או במסגרת טיפול רפואי

ג. יוזמת חקיקה וחוקים למניעת הישנות פשעי מין

ד. הטיפול התרופתי בפדופילים

סיכום

ביבליוגרפיה

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר