בעבודה זו אחקור את הקשר בין שליחת משלחת סיוע למדינות אשר זקוקות ליחידות חילות וסיוע מסייעת להסברה הישראלית. מקרי הבוחן שנבחרו הם: · קניה- התמוטטות בניין (2006).

בעבודה זו אחקור את הקשר בין שליחת משלחת סיוע למדינות אשר זקוקות ליחידות חילות וסיוע מסייעת להסברה הישראלית.

מקרי הבוחן שנבחרו הם:

·         קניה- התמוטטות בניין (2006).

·         תאילנד – צונאמי (2004).

בעבודה עצמה אני יוכיח את הקשר בין משלחות סיוע שמדינת ישראל שולחת לבין תדמיתה ברחבי העולם, האם המדינה משפרת את תדמיתה באמצעות שליחת משלחות הסיוע או שלא?

את ההוכחות עבור קשר חיובי בין שליחת משלחות סיוע לאזורים מוכי אסון לבין העלאת תדמיתה ברחבי העולם אני יוכיח באמצעות:

1. ראיונות עם אנשי הצוות של משלחות הסיוע.
2. ראיות תיאורטיות ממחקרים קודמים שנערכו בנושא.
3. אזכורים ממשרדי הממשלה בנוגע ליחסים עם המדינות לאחר שליחת משלחות הסיוע.

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

נושא מיהו יהודי לא נדון ולא נקבע בחוקים הרלוונטיים שחוקקו מיד לאחר קום המדינה, כמו לדוגמא חוק השבות. פרשה זו, שלא נסתיימה ע"י החוגים החילוניים, לא עוררה את זעמם של החוגים הדתיים שקיוו כי מצב הסטאטוס קוו ישמר. הם סברו כי אם יעוררו שאלות מיותרות, הדבר יזיק לאינטרס הדתי ולכן נוח היה להם עם חוסר ההגדרה הברורה. אולם אליה וקוץ בה- חוסר הבהירות נוצל לאחר עשור של קיום המדינה בדיוק הפוך. בשנת 1958 הוציא שר הפנים הנחיות שהפרו את האיזון הדק וגרמו למשבר. המשבר של 1958 מעורר תמיהה. כיצד לא התעורר הפולמוס קודם לכן, שכן

נושא מיהו יהודי לא נדון  ולא נקבע בחוקים הרלוונטיים שחוקקו מיד לאחר קום המדינה, כמו לדוגמא חוק השבות.  פרשה זו, שלא נסתיימה ע”י החוגים החילוניים, לא עוררה את זעמם של החוגים הדתיים שקיוו כי מצב הסטאטוס קוו ישמר. הם סברו כי אם יעוררו שאלות מיותרות, הדבר יזיק לאינטרס הדתי ולכן נוח היה להם עם חוסר ההגדרה הברורה.

אולם אליה וקוץ בה- חוסר הבהירות נוצל לאחר עשור של קיום המדינה בדיוק הפוך. בשנת 1958 הוציא שר הפנים הנחיות שהפרו את האיזון הדק וגרמו למשבר. המשבר של 1958 מעורר תמיהה. כיצד לא התעורר הפולמוס קודם לכן, שכן שאלה חמורה שהייתה נתונה בלי ספק במבחן מעשי יומיומי בכל הקשור לרישומם של תושבים ושל עולים חדשים מאז קום המדינה היתה מונחת לה כאבן שאין לה הופכין, עד שפורסמו הנחיות שר הפנים. זו תמיהה על התנהגות החוגים הדתיים שלכאורה היו מוכנים עד אז להשלים עם מצב של עמימות מוחלטת ביחס לשאלה מיהו יהודי. בסופו של דבר ראש הממשלה ויתר והתיקון בוטל.

שאלת המחקר שתיבחן בעבודה זו הינה:  כיצד מגדירים הזרמים הדתיים בארה”ב “מיהו יהודי” וכיצד זה משפיע על יחסיהם  עם מדינת ישראל?

בעבודה זו אבחן את “מיהו יהודי” על ידי בחינה מעמיקה של דעתם של הזרמים השונים בארה”ב בנושא, אראה מהו יחסם של הזרמים הדתיים למדינת ישראל, אביא סקירה של המחלוקת בישראל בשאלת מישהו יהודי ואציג את חוק השבות וכמו כן אציג את העימות בין ישראל ליהודי ארה”ב בסוגיית מיהו יהודי.

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים. תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים.

תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.

תחילה, נסקור את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והאמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות. לאחר מכן, נדון ביחס שבין חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות למציאות הקיימת, נעמוד על גישתה של החברה ושל התקשורת כלפי אוכלוסיה זו, ובכן בכוחם הבלתי מעורער של אמצעי התקשורת לשנות דעות קדומות וסטריאוטיפים בחברה. כמו כן, בעבודה תוצג השוואה בין יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות בישראל לבין המדינות השונות.

מטרת העבודה הינה להעלות את סוגיית יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות, תוך למידה והבנת זכויותיהם, והצורך המהותי שהן תמומשנה.

העבודה תבחן את הפער העצום בין המוצג בקדמת הבמה לבין המתרחש מאחורי הקלעים, הבא לידי ביטוי בסוגיית זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אדם עם מוגבלות הינו אדם שווה ערך, הזכאי ליחס של שוויון, כבוד, הערכה ושילוב מלא בחברה. אך התקשורת מציגה את הפן השלילי, הסטריאוטיפי, הסנסציוני והלא מייצג של אנשים עם מוגבלויות, בעוד שהתפאורה איננה משתנה. חוסר השוויון של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת, בא לידי ביטוי בזמן האוויר, בייצוגם, תיאורם ואפיונם בתקשורת.

עבודתנו תבחן ותנתח טקסים תקשורתיים ומאמרים אקדמיים ותציג את הגישה החברתית והיחס התקשורתי המאופיינים בחוסר שוויון ופגיעה בכבודם, כשבראשה המתח בין יצירת כתבות סנסציוניות, לחינוך החברה לערכים וקבלת הזולת באשר הוא.

 

 

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

בעבודה זו בחרתי לבחון כיצד מוצגים בעלי המוגבלויות בתכניות ריאליטי ואיך הם משפיעים על בעלי המוגבלויות בהופעתם בתוכניות ריאליטי. במישור החברתי, ניכר כי גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא שלילית במהותה, לרוב הם מעוררים רחמים ונתפסים כאוכלוסיה שאינה מסוגלת לעבוד, כנזקקי צדקה, כנחותים, וכקבוצה המודרת חברתית. (כהן, יורק ורוט, 2008, ע' 102). בעבודה זו אנתח את בעלי המוגבלויות שהופיעו בתכניות הריאליטי בזמן האחרון.

בעבודה זו בחרתי לבחון כיצד מוצגים בעלי המוגבלויות בתכניות ריאליטי ואיך הם משפיעים על בעלי המוגבלויות בהופעתם בתוכניות ריאליטי.

 במישור החברתי, ניכר כי גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא שלילית במהותה, לרוב הם מעוררים רחמים ונתפסים כאוכלוסיה שאינה מסוגלת לעבוד, כנזקקי צדקה, כנחותים, וכקבוצה המודרת חברתית. (כהן, יורק ורוט, 2008, ע’ 102). 

בעבודה זו אנתח את בעלי המוגבלויות  שהופיעו בתכניות הריאליטי בזמן האחרון.

אני אתייחס בעבודה זו  לתוכניות:

1.  האח הגדול.
2. כוכב נולד.
3. אמריקן איידול.
4. הישרדות.

הקריטריונים אליהם אתייחס בניתוח הם:

1. מוגבלות: סוג המוגבלות.
2. מוגבלות ניראית: האם רואים את המוגבלות מבחינה פיזית.
3. השפעה  לטובה על תפיסת בעלי המוגבלויות: האם הופעתו בתוכנית השפיעה לטובה או לרעה על תפיסת בעלי המוגבלויות.
4. התנהג בהתאם למוגבלות שלו: האם המוגבלות שלו בעצם הגדירה אותו.
5. מראה חיצוני: אם המוגבלות משפיעה על המראה של האדם.

מתודולוגיה: עבודה זו תתבצע בשיטה איכותית, תוך שימוש בבחינת טקסטים אקדמיים, ניתוח כוכבי ריאליטי בעלי מוגבלויות מהשנתיים האחרונות. לצד ניתוח מאמרים בספרות המחקר האקדמית, דו”חות ופסקי דין.

 

1.מבוא 2
שאלת המחקר 2
השערות המחקר 2
שיטת המחקר 3
2. חקיקה 4
3. גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות 6
4. תפקיד התקשורת בשינוי עמדות 9
5. אי שוויון בתקשורת הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלויות 14
6. בחינה השוואתית של היחס לאנשים עם המוגבלויות בתקשורת 17
7. הקשר שבין הצגת אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שינוי עמדות הציבור ויצירת שוויון ומימוש כבוד האדם 20
8. ייצוג בעלי מוגבלויות בתכניות ריאליטי 22
9. סיכום ומסקנות 27
10. ביבליוגרפיה 29

 

 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר

מתוך העבודה: בהינתן כל הגורמים האלה (בפרק הקודם), לא סביר לפתח ציפיות גדולות לדמוקרטיזציה גלובלית ושינוי דרמטי באופי הפוליטיקה כפי שריינגולד Rheingold, 1993))- אחד מהראשונים שעושה את הרעיון פופולארי-מצהיר: "המשמעות הפוליטית של CMC [תקשורת מתווכת מחשב] טמונה ביכולתה לאתגר את המונופול ההיררכיה הפוליטית הקיימת על התקשורת תקשורת רבת העוצמה ואולי ובכך להחיות את הדמוקרטיה מבוססת אזרח … החזון של אזרח מעוצב, בשליטת אזרח בכל העולם רשת תקשורת בשליטת האזרחים היא חזון של אוטופיות הניתן לכנותו : " חזון ההתאספות האלקטרונית". Rheingold, 1993))

מתוך העבודה:  בהינתן כל הגורמים האלה (בפרק הקודם), לא סביר לפתח ציפיות גדולות לדמוקרטיזציה גלובלית ושינוי דרמטי באופי הפוליטיקה כפי שריינגולד Rheingold, 1993))-  אחד מהראשונים שעושה את הרעיון פופולארי-מצהיר:

“המשמעות הפוליטית של CMC [תקשורת מתווכת מחשב] טמונה ביכולתה לאתגר את המונופול ההיררכיה הפוליטית הקיימת על התקשורת תקשורת רבת העוצמה ואולי ובכך להחיות את הדמוקרטיה מבוססת אזרח … החזון של אזרח מעוצב, בשליטת אזרח בכל העולם רשת תקשורת בשליטת האזרחים היא חזון של אוטופיות הניתן לכנותו : ” חזון ההתאספות האלקטרונית”.  Rheingold, 1993))

עמדה פסימית משתקפת גם ממאמרו של רייזניק  (Resnick, 2000). המחבר מבדיל בין שלושה סוגים של פוליטיקה באינטרנט- פוליטיקה בתוך האינטרנט- Intra-Net Politics, פוליטיקה שמשפיעה על האינטרנט- Politics that affect the Net, ושימוש פוליטי באינטרנט- Political use of the Net. הסוג השלישי הוא הרלוונטי לנושא החיבור הנוכחי ואציג אותו כדבריו של Resnick בשורות הבאות. הכוונה בשימוש פוליטי באינטרנט היא השימוש שנעשה ברשת כדי להשפיע על פעילויות אוף-ליין. מפלגות הפוליטיות והמועמדים לפני בחירות מעצבים את האתרים שלהם כדי להשפיע על ההתנהגות הפוליטית של המבקרים באתרים. אתרים פוליטיים מעודדים את האנשים להשתתף בחיים הפוליטיים במציאות.  הם רואים באינטרנט כלי יעיל וזול יחסית לתקשורת ותעמולה, אך בינתיים כל הפעילות היא רק הרחבה של חי הפוליטיקה מחוץ לאינטרנט. לדעת המחבר, כל מה שהיה קיים בפוליטיקה- התנהלות קמפיין, שתדלנות, התארגנות- עובר להתקיים גם באינטרנט ואין ממש מהפכה בתחום. 

 

צפייה מקדימה בעבודה הצג תקציר